100מם

ידוע הדבר שמקמח אפשר להכין לחם אחיד ואפשר גם להכין קרואסון. החומר הוא אותו חומר, אבל הדרך והתוספות עושים את כל ההבדל. גם יהלומים היו פעם גוש פחם. בעצם, אלא אם כן יצנח קריפטונייט מן השמיים, אנחנו מכירים כבר את כל החומרים – מטאפורית וגם הלכה למעשה. על הכל כבר כתבו, על הכל כבר שרו, ואנחנו לא נמציא איזה גלגל חדש.

הגישה, אם כן, היא זו שקובעת האם יהיה לנו שיחוק מנצח או פיהוק מפדח. שעשועוני טריוויה אנחנו כבר מכירים לעייפה, ואם היה חסר לעולם איזו נוסחא חדשה, ארז טל כבר הגדיל עשות ותרם את הראש היהודי ממציא הפטנטים עם "הכספת" שלו, שעושה חיל גם במדינות שאין להן מושג מה זה פלאפל.

הגישה ב"אחד נגד מאה" היא זו שתהפוך את שעשועון הטריוויה הזה לקרואסון הפריים טיים הטעים ביותר הקיץ. הנוסחא אמנם אינה ישראלית, אבל היא יושבת מצויין על מידותינו. מתמודד אחד עונה על שאלות בסדר קושי עולה, חלקן דורשות ידע פופולארי שאינו אקדמי במתכוון. הקשות יותר כבר יאתגרו גם חובבי טריוויה מושבעים. שאלה אחת, שלוש תשובות אפשריות - המתמודד היחיד בוחר אחת מהן. אבל לפני שהוא בוחר, ניתנת זכות השבה למאה משתתפים נוספים, מייצגים מכל קצוות האוכלוסיה – מאופנועני הארלי דיווידסון, דרך טייסים ועד אסטרו-פיזיקאים. מאה המשתתפים בוחרים תשובה, ועל כל משתתף שטועה, מקבל המתמודד היחיד סכום כסף עולה. אם היחיד טועה, הצודקים מנבחרת המאה מתחלקים בכסף – כמה פשוט, ככה מלהיב.

תוסיפו על זה את ההנחייה הכי חיננית שנראתה במחוזות הטריוויה מזה שנים רבות בידי אברי גלעד, שמצליח להיות אינטליגנטי ושנון מבלי להעיק על התוכנית ולהציק למשתתפים. עוד במשתנים: זמן מסך נרחב למתמודדים, מה שיוצר אמפתיה וסימפתיה גבוהות מכפי שאנו מספיקים לפתח בדרך כלל למתמודדים שעשועונים שנשארים אנונימיים במהותם. אפילו ניסוחי השאלות יוצאי דופן ומבדרים לכשעצמם: "אם מנכ"ל משרד הבריאות רוצה לאחל לשר שלו החלמה מהירה, למי הוא מתקשר?" נחמד, לא?

"אחד נגד מאה", מצליחה לקחת את החומרים הכי יומיומיים ופשוטים, אפילו כאלו שנחשפנו אליהם פעם או פעמיים יותר מדי, ועושה מהם שעשועון אינטליגנטי, עבור המשתתפים והצופים גם יחד. אם הכל ימשיך לשמור על הרמה שהציבו בתוכנית הראשונה, צפוי לנו להיט ממכר מהמדרגה הראשונה.

ג', ערוץ 2, 21:00

בקטנה
*שאפו גם ל"קצרים", שפתחו עונה חדשה בתוכנית מצוינת, מתוזמרת היטב וכתובה מצוין.