היה טוב, טוב שהיה

כולם מתעסקים בזהות, כיחידים וגם כאומה. כל כך אנחנו מתעסקים בזהות האומה, שאין הזדמנות שנפספס כדי לשאול (ולענות, באריכות ומתוך אהדה עצמית), מיהו ישראלי, איך הוא נראה ומה הוא מייצג. בדימוי הישראלי העצמי יש דיכוטומיות קשות. מצד אחד, הישראלי יפה הבלורית והתואר, זה שיש לו לב רחב ואמות מוסר, והוא גם לוחם וגם רחום. מן הצד השני, הישראלי המכוער, גונב הברזים והמגבות מבתי המלון, הנגוע בזעם כבישים וזעם בכלל, גזען, שונא זרים ונצלן.

שני הדימויים האלו מתקיימים זה לצד זה ללא מפריע, ואנחנו בוחרים לנווט ביניהם בקלילות, לפי מידת ההתאמה של הישראלי שלפנינו לטעמנו האישי. על עצמנו, אגב, נעדיף לחשוב שאנחנו בעיקר יפים ומוצלחים.

את החיקויים של הישראלי חסר הסובלנות, התכמן, שהופך כל מרחב ציבורי למרחב הפרטי שלו ומרגיש בו בבית, תופסים לצד כל ברזייה בכל משרד; וב"ארץ נהדרת", במערכוני שימי ופילוס שלהם.

אך מי שטוענים, לפחות לפי הגדרה, לכתר הישראליות, הם "הישראלים", אשר גם הם סוגרים עונה. שלישיית "מה קשור", אשר מאיישת את כל התפקידים הראשיים בסדרה, הם עבור רבים הדבר הכי ישראלי שיש היום בשטח – חביבים, קולניים, משעשעים וסחבקיים. "הישראלים" אמורה היתה להוות עבורם קרש מקפצה שיביא אותם לתודעה הציבורית הרחבה אשר לא משתרכת לערבי סטנד-אפ וחצתה כבר את גיל הצבא.

למרות ש"הישראלים" סיפקה פה ושם רגעים משעשעים, היא לא הצליחה לפלס את דרכה אל תרבות ה-MUST. אף אחד לא מרגיש שלא בעניינים אם הוא פיספס תוכנית, או שתיים או חמש. ההתמקדות של התוכנית בצדדיה הפחות פוטוגניים של הישראליות, זו הנודניקית, המכוערת, העילגת - לא בהכרח מושכת להביט בה.

אבחנות קומיות טובות ומדוייקות (הסטודנט הערבי היחידי בכיתה, ההורים הטריים הנלהבים מדי), מבוצעות באופן גרוטסקי שבורח למבטאים, העוויות מוגזמות, עיצוב דמויות מפלצתיות נטולות שיניים, מריירות וכיוב'. ההומור הראשוני המוצלח, זה שנמצא ברמת הטקסט, זוכה לפרשנות שמנמיכה אותו שלא בטובתו.

אז אמרנו שניתן צ'אנס, ולו בזכות הפרומואים המצויינים עם דן כנר. דן כנר המשיך לספק את הסחורה ו"מה קשור" עייפו. הקטע המוצלח ביותר בתוכנית סוגרת העונה היתה, כצפוי, הפספוסים. כי דווקא כשהם פחות משתדלים, הם מצחיקים יותר. יש תוכניות גרועות יותר, אבל יש הרבה יותר טובות שעוד ממתינות לזמן שידור. שניפרד כידידים?

בקטנה
*שתקנו שתקנו. חשקנו שיניים והחלטנו שלא נאמר מילה. אבל פשוט אי אפשר יותר. תספורת ההוביט של ליאור שליין מצליחה להיות אפילו יותר מסיחת דעת מפריזורת הכבש הקודמת שלו. איפה שוקי זיקרי במקרי S.O.S שכאלו??