עשו טובה

שלמה ארצי, יעל בר זוהר, חסמב"ה 2007, והטיל האיראני המאיים להחריב כל מה שנשאר מהארץ הנהדרת שלנו - כל אלו ועוד, גויסו כדי לסיים את הפרק האחרון לעונה הרביעית של "ארץ נהדרת" בטעם טוב. פרק סיום הוא אכן הזדמנות ואפילו חובה לחגיגה, לפרץ יצירתיות ולהשקעה מיוחדת. ובכל זאת, באחרון של "ארץ נהדרת", היתה תחושה שמפצים אותנו על משהו, שיש איזו השתדלות עודפת - קצת כמו האבא הנעדר שמפגיז במתנות בכל פעם שהוא כבר מגיע.

בעונה האחרונה היתה תחושת עייפות באוויר. הרעננות של מערכוני הפועלים הרומנים על הג'יבריש המבריק שלהם; דמותה של לובה שחשבנו שתהיה אלמותית, אך הוכיחה עצמה כבת תמותה ככולנו - כל אלו חסרו מן העונה הנוכחית. אז נכון, יש לנו את "מצ'עמם", וזה משעשע, אבל לא נוגע בפיסגה המוזהבת של דיוק-סאטירה-הברקה שהיו בעונות הקודמות.

"ארץ נהדרת" היא פני התקופה שלנו, אבל אין בה מספיק כדי שתצליח לעצב גם את העתיד הקרוב. זה לא פת-וח!, של "קרובים קרובים", גם לא הצ'ופצ'יק של הקומקום. נכון לחודשים הקרובים, כולנו נאמר יותר מדי "אצ'קלונה", פאתט" ו"איזה כאפות". אבל גם זה יחלוף. זה קשור לרמת הצפת האינפורמציה של שנות האלפיים, ולחילופים המהירים שאנחנו חווים, אבל זה גם קשור למידת ההשפעה האמיתית של "ארץ נהדרת".

"ארץ נהדרת" התרככה, היא הפכה להיות פסטיבל של חיקויים מצחיקים, פעלולי איפור מוצלחים, ניסיון מודע מדי ליצור תבנית חוזרת, פשוטה לזיהוי ולחיקוי. הנשכנות האמיתית של העונות הראשונות קהתה, וזה לא שהמציאות הפסיקה לספק סיבות לנשוך או בשר זמין.

ההצלחה הגדולה של "ארץ נהדרת" נמצאת ביכולת של קברניטיה לזהות את הדבר החם הבא ולרתום אותו, אם ברמת החומר והחיקויים, ואם בחטיפה הזריזה והממוקדת של הטאלנטים המדוברים הבאים (כמו אסי כהן, הממתק הלאומי, ואולי בעונה הבאה נראה יותר מיובל סמו), לטובת התוכנית. כמעט תמיד הם מצליחים להיות צעד אחד לפני תוכניות אחרות, ועל זה מגיע להם שאפו.

אין סיבה עקרונית ש"ארץ נהדרת" לא תחזור לעונה נוספת. יש לנו מעט מדי סיבות לחייך, והתוכנית הצליחה לפחות לעשות את זה גם בתקופות הפחות טובות שלה. לעומת זאת, יש ליוצרים, לכותבים ולשחקנים בהחלט סיבה לנוח היטב עד העונה הבאה, להתארגן מחדש, ולא להתפשר על פחות מנהדר באמת.

בקטנה
*ואם כבר מנוחה – גם "מועדון לילה", על תוכניותיה האחרונות והחלושות, לא יזיקו לה איזו התעשתות ור-אורגניזציה מבחינת משתתפים, מרואיינים וחומר.