תבנית נוף האדם

"השאלונים" מקרבת אותנו לנשאלים ולעצמנו על ידי פירוק הזהות למרכיביה הבסיסיים

איך אפשר להכיר אדם? מעסיקים פוטנציאליים יטענו שלפי הרזומה הכתוב שלכם, הם יכולים להכיר אתכם, לפחות מספיק כדי לזמן אתכם לראיון, בו רובם יבקשו מכם לחזור בעל פה על מה שכבר כתבתם; גרפולוגים ינתחו את הכתב שלכם ויאמרו לכם האם אתם קשורים יותר לאבא או לאמא; אסטרולוגים יחשבו את שעת הלידה שלכם ויבדקו את ההתאמה עם בן הזוג; אנשים שאינם משתייכים לאף אחד מן הקטגוריות הקודמות, ישאלו אתכם לעיסוקכם, לתחביבים שלכם, והאם אתם אנשי חתולים או כלבים. בסוף הם ירגישו שהם מכירים אתכם, לפחות קצת יותר.

"השאלונים", סדרת התעודה של יאיר קדר, נורית קידר ודורון סולומונס (שהוא גם העורך והבמאי), מנסה לבדוק מה אנחנו חושבים על סקס, כסף, אהבה ומוות. ארבעת הנושאים האלו הם לא רנדומליים, ולמרות שאני הייתי מציעה למשל להוסיף עליהם את "אוכל", הם בהחלט מייצרים ארבעה כפתורים משמעותיים ביותר להכרת נפש האדם.

מרואיינים שונים משיבים בכל פרק לשאלות על אחד מן הנושאים, חלקם מספקים רק תשובות במשפט, ואחרי חלקם אנו עוקבים יותר לעומק, לומדים להכיר אותם, ודרכם גם את עצמנו. האם אנחנו קרובים יותר לזה שמאוהב בזין של עצמו, או לזו שמתמודדת עם הפער המתמיד בין דימוי הגוף הרצוי למצוי? האם היינו מגדירים את עצמנו כאנשים מיניים? ומה סקסי בעינינו?

נושאים עקרוניים שמתחככים בטאבו, בערכים, ובשאלות של זהות כמו סקס, כסף, אהבה ומוות, מהווים מעין מבחן רורשאך. מאה אנשים שונים, מאה תשובות שונות. אחד רואה בכתם הזה מפלצת, אחר רואה בו פרפר. מה שמעניין אינו הנושא, אלא מה אנחנו רואים בו, איך אנחנו מעבירים אותו דרך ההיסטוריה שלנו, הזכרונות, הפצעים, ההצלחות והפחדים, ובסופו של דבר – גם התשובה הקונקרטית אינה משנה - חשוב היחס העקרוני לנושא.

"השאלונים" לא מתיימרת לספק תשובות סטטיסטיות, חתכים שדרכם ניתן לבחון את החברה הישראלית או המודרנית; גברים או נשים. היא כן מצליחה להכיר לנו כמה יחידים יותר מקרוב, כשהם מתנגחים עם השאלות הבסיסיות ביותר שמרכיבות את היסודות של קיומם והתיאור העצמי שלהם. לפעמים נחמד אפילו להנמיך את כפתור הווליום למינימום ורק להביט בהם. שפת הגוף שלהם, המקומות בהם הם משפילים את העפעפיים או מרחיבים את האישונים, ילמדו אתכם על המרואיינים הרבה יותר מהמילים שהם מנפקים, ויכניסו אתכם, לפחות לרגע, לחיים שהם חווים.

אולי לא ממש בפגישה ראשונה, כדי לא להפחיד; אולי אפילו כדאי לדחות את זה לפגישה שנייה או שלישית - אבל אם תרצו להכיר בן אדם, שאלו אותו איך הוא תופס את המוות, או מה יחסו לכסף. זה ילמד אתכם עליו הרבה יותר מלדעת שבשעות הפנאי הוא מעדיף מקרמה על פני סרטים של טריפו.

ד', 22:00, יס דוקו

בקטנה
*לא ברור מהו העליהום הציבורי על הפרסומת החדשה ל"בורגר ראנץ'", לפי התגובות אפשר לחשוב שלא היתה פה תפוזינה מעולם. כאן לפחות יש קצת מודעות עצמית והומור...