נתח קצבים

בתוך ים האינפורמציה, מקורות המידע שסביבנו והגורמים שרבים על תשומת ליבנו, אנו זקוקים למתווכי מידע. מתווכי המידע הם אלו שיוצרים סיפור קוהרנטי מעובדות בודדות, חותכים את הטפל, מאירים על העיקר, מתמצתים את המידע לכזה שניתן לקלוט ולעכל בזמן קצר. אם התיאור הזה נשמע לכם פשיסטי או "אח גדול", חישבו על דוגמאות פשוטות מן היומיום ותיווכחו לדעת שאנחנו תלויים במתווכי המידע האלו. מאחר שרובנו לא ניחנים ביכולת לנתח מפות סינופטיות, אנו נסמכים על דני רופ, למשל.

מערכת "עובדה" ואילנה העמיקו בתחקיר על משה קצב, והצליחו למצוא עובדות חדשות, עדויות שלא הובאו עדיין לידיעת הציבור, וכמה וכמה מימצאים משכנעים ביותר (למי שעדיין מתקשה להשתכנע), שקשרו את הקצוות באופן מהודק. העובדה שפרקליטיו של הנשיא מגישים תביעת דיבה נגד דיין בהאשמה הקלושה שהיא "ממחזרת עובדות מן העבר", רק מחזקת את התנהלותו העקבית והפאתטית של קצב מאז נקשרו בשמו האישומים. מאז ועד היום, דרך הנאום הפומבי היבבני וחסר השליטה שלו, נראה שכמאמר הפתגם הבריטי, קצב הוא "הגברת שמוחה יותר מדי" ומסגירה עצמה אגב כך.

מתברר בדיעבד שכולם ידעו לפחות חלקית, לקחו חלק בנסיון לסרסר בעובדות בית הנשיא, הזמינו חדרי מלון, העלימו עין והסתפקו בליחשושים פנימיים על מה שכבר הפך להיות ברור – כולם נוטלים חלק בשערורייה הנשיאותית. מן הראוי שלפחות כל אותם פחדנים, שתקנים ומקטיני ראש, יעלו להעיד ויקחו חלק במיצוי הדין עם הנשיא המביך ביותר שהיה למדינת ישראל. כרגע עדיין לא מאוחר מדי.