תוריד חולצה, רבאק

והנה, חוזרת לה "נמלטים" עם פרק המשך לעונה שנייה, עם כל הפוטנציאל להתעורר לצידנו עם הבל פה חמצמץ, של מערכת יחסים משתעממת, ומצליחה לקחת שביל עוקף. היאח הידד!

בסוף העונה האחרונה השארנו את סקופילד ולינק, אחיו הנוהם, לחסדיו של סוכן ה- FBI שסרח והחליט לעזור להם בגלל שנשיאת ארה"ב לא רוצה לשחק איתו יותר. בבחינת "האויבים של אויבי הם חבריי", הוא מסכן את צווארו כדי לעזור להם להוכיח שהופללו, והם ואנחנו צריכים להאמין שהם לא פוסעים היישר אל תוך לועו של הזאב.

זה לכשעצמו סוג של הפסד, בעיקר ויזואלי. אבל ללא ספק, הדמויות המלוות הקבועות שלנו, שעד כה היו בעיקר שושבינות, מקבלות במה להתפתח ולהתעגל. כבר בפרק הראשון אנחנו מתאהבים מחדש בהייווייר המטורלל, שנוגע ללב; טי-באג ממשיך לזגזג על הקו שבין פסיכוטיות מוחלטת לג'נטלמניות דרומית, ומראה שמה שהוא בעצם הכי רוצה, זה את החלום הבורגני על אישה ושני ילדים; את סוכרה קיבלנו במחווה מודעת ל"עלובי החיים" כז'אן ולז'אן, על רקע הנופים הכתומים של מקסיקו; וסי- נוט פרנקלין מגלה שקל יותר להיות בכלא מלהיות אב חד-הורי לילדה מתגעגעת.

רק אם אפשר, בקשה אישית קטנה – אפשר שסקופילד יוריד חולצה לעיתים יותר קרובות? ראבאק, מה אתם מתקמצנים, על המאפרת?

יס סטארס, ד', 22:00

בקטנה
*ודוקא "30 רוק" עם טינה פיי, לא פוגעת. חבל.