איי ניד א הירו

כולם רוצים להיות מיוחדים, אבל לא מיוחדים מדי. כולם מפחדים מן המוות, אבל אם יודיעו לך מחר שאתה חסין מפני המוות, בעוד ששאר האנושות תמשיך לגסוס עם כל יום נוסף, רוב הסיכויים שתשתגע או תחפש דרכים לעקוף את הברכה-קללה הזו. כולנו מפנטזים על כוחות שיפרצו את הגבולות השבריריים של הגוף הלא עמיד שניתן לנו, אבל בפנים אנחנו מפחדים פחד מוות מלהתבלט מדי, מלהפוך לפריק-שואו, או מלשאת על כתפינו את גורל האנושות. בשביל להיות גיבור-על, צריך לשלם מחיר, ולרובנו המחיר הזה ייראה גבוה מדי.

הגיבורים ניחנו בתכונות על-אנושיות (מולדות, מאומצות, או כאלו שנגרמו על ידי תאונה כזו או אחרת), וסיפקו סוג שונה, מלא דמיון ועניין, של אלוהות בתצורתה המגוננת. הגיבורים כילו את זמנם בנסיון להציל את האנושות (בדרך כלל מידי עצמה, או מפני נבל מסויים ומובחן שזוהה כאויב המיתולוגי של הגיבור). שלא כמו הכוחות האלוהיים שנופקו על ידי הכנסיות, המסגדים או בתי הכנסת – הגיבור אינו נוטר ונוקם, הוא אינו מצפה לתמורה או להערצתו, וברוב המקרים הוא אפילו נרתע ממחוות סגידה. הגיבור מכה אך ורק ב"רעים", ניחן בקוד מוסרי וחברתי שתואם את אלו של החברה השלטת, ואינו שרירותי.

בתוך מצע ההשתוקקות הזה, נחתה לה בנוחות הסדרה המושקעת "גיבורים", והסעירה את העולם הטלוויזיוני. חבורת אנשים שנראה כאילו נבחרו באופן אקראי ביותר, וללא קשרי היכרות ביניהם (כך לפחות בתחילה),מגלים שיש להם לפתע, ובלי הסבר מוקדם, כוחות-על יוצאי דופן – פיטר (ג'ס מ"בנות גילמור"), חולם שהוא יכול לעוף, ונראה שלפחות אחיו מסוגל לכך; הירו, היפני החמוד, מסוגל לשגר את עצמו דרך חלל וזמן למקומות שונים; קלייר, המעודדת הבלונדינית הרגילה מכל סדרה אמריקאית, מגלה שהיא הכל חוץ מ"רגילה", כשהיא לא מצליחה להיפצע, להישרף, או כל דבר אחר שיגרום לשאר בני התמותה להינזק באופן בלתי הפיך; ועוד ועוד גיבורי-אינסטנט שזוכים לפתע בכוחות-על.