היאוש יותר נוח
למרות שוויסטריה ליין היא אחד מהמקומות הכי מנוכרים וחסרי חמלה על מסך, כולן, מאיזו סיבה לא ברורה, רוצות לגור שם
עקרות הבית חוזרות בעונה שלישית, וכפי הנראה, הן איתנו עד שיהיו להן נכדים נואשים, מאחר שחוזה עדכני שנחתם בין ABC ובין יוצר הסדרה מארק צ'רי, מבטיח שיתוף פעולה לפחות עד שנת 2011.
"עקרות בית נואשות" היא כבר תופעה גדולה יותר מסדרת טלוויזיה - היא הופכת להיות מסמן לשרשרת ארוכה של מסומנים שונים – קבוצות שונות של נשים, שכבות חברתיות שונות. איכשהו, "עקרות בית נואשות" ייצרו נוסחא שמצליחה לייצג בכבוד(?) גם את לורה בוש (שהעידה על עצמה שגם היא עקרת בית נואשת), וגם את ג'יין דו.
למרות שוויסטריה ליין היא אחד מהמקומות הריקים והמנוכרים ביותר על מסך הטלוויזיה של היום, כולן מאיזו סיבה עלומה רוצות לגור שם, או מרגישות שהן כבר שם. אפילו הביטוי השגור עקרת בית או HOUSE WIFE, כבר איבד את המשמעות הסרסנית הגברית שבו – אישה הכבולה לבית שקנו עבורה, אישה שהגדרתה העצמית ניתנת לה מהיותה רעיה ובעלת בית.
גם העונה השלישית והחדשה מצליחה לייצר את אותה עוגה מורעלת, מצופה בקצפת מגרה – ויסטריה ליין מלאה באנשים יפהפיים שעושים מעשים מתועבים. אף אחד לא חף מפשע באמת: מי שלא אשם בפשע של ממש, עובר על אמות המוסר באופן אחר או חוטא בעוון. המעגל החברתי הוא של פוגעים ונפגעים, כשכל מי שנפגע בסיבוב הזה, יחזור בתורו למרר את החיים למישהו אחר. זהו מעגל החיים לשיטתן של שכונות הפרברים העשירות.
הפרק הפותח מציג לנו מחדש את נשות ויסטריה: גבריאל לבדה לאחר הפרידה מקרלוס, משרתת את המשרתת הסינית שנושאת ברחמה את התינוק שגבריאל הפגומה לא מצליחה להרות; לינט מתמודדת עם הילדה הלא חוקית של בעלה ועם אמה המעצבנת, ושתיהן גם יחד מאיימות על המשפחה המאוחדת והמבורגנת שניסתה לבנות לעצמה; סוזן מטפלת במייק, אהובה ששרוי בתרדמת, מעמידה פנים שהיא ממשיכה בחייה, אך לא מפסיקה לחיות בחסר; וברי, אוי, ברי. אם לאיוב המקראי היו יכולות האירוח של מרת'ה סטיוארט, הוא היה ברי ון דה קאמפ. ברי חווה אורגזמה ראשונה בחייה, עם ארוסה שרצח את אשתו הקודמת. עוד רגע אחד וגם החלום הזה יתנפץ בפני הפורצלן המושלמות שלה.
האם זו מקריות שבפתיח של "עקרות בית נואשות" מאוזכר ויזואל החטא הקדמון בדמות חוה, הנחש והתפוח? לא נראה כך. נשות ויסטריה ליין פשוט נידונו להיות לא מאושרות. זו סדרה קרירה, חסרת חמלה ונחת, שמענישה נשים על עצם נשיותן או על הכישלון בהגשמת נשיותן. ובראש כל הדברים – הן נכשלות בשימור התא המשפחתי הגרעיני, בתצורתו ההטרוסקסואלית כמובן.
ויסטריה, כך במילון הבוטני, היא סוג של צמח מטפס, יפהפה ועמוס פרחים סגולים וורודים. הוויסטריה נכרכת, נתלית ומסתעפת כמו גפן, ואם לא גוזמים אותה בזמן, היא עשויה לגדול בפראות ולחנוק צמחים אחרים. האם גם זו מקריות? או שמא אלגוריה נוספת לנשים הגרות בשכונה הבדיונית הזו? אתם תחליטו.
יס סטארס 1, א', 21:45
בקטנה
*אחרי קצת סובלנות, ועם צבירת מומנטום, "אולי הפעם" הפכה להיות אופציה לא מזיקה בכלל לסגור את הלילה. מייק דסה Rules!