עמק הסיליקון
בכל פעם שנדמה כי "ניפ/ טאק" מתקרבת אל תהומות הקיטש, באים איזה טוויסט עלילתי או דיאלוג משוייף שנותנים לה עומק

האם היו חייו של איש הפיל קלים יותר לו היה נולד במאה העשרים ואחת? האם איזה מנתח בעל עניין באתגרים פלסטיים הארד קור היה משייף לו את הגידולים המיותרים, מדביק לו עור חדש ומתקן את פניו שהתעוותו? כנראה שכן. אבל רוב האנשים שמגיעים לניתוחים פלסטיים, אינם מקרים גנטיים קיצוניים או נפגעי תאונות, אלא נשים וגברים שמפרגנים לעצמם כחלק מן הלוקסוס בו הם חיים, אף חדש, חזה גדול או אוזניים צמודות יותר. ממש כמו שדר' פרנקנשטיין מילמל לעצמו כשהיצור, פרי יצירתו המעוותת והמודבקת מחלקי גוויות, מפתח רצון משלו: "יצרתי מפלצת...".
"ניפ/טאק" עוסקת בצידה המפלצתי של תעשיית הרפואה הפלסטית, ולמפלצת הזו יש כמה וכמה ראשים: הלקוחות (שנקראים כך וכמעט אף פעם אינם "חולים"), שמחזיקים בציפיות מופרכות ובדרישות תמוהות, שמאמינים שחייהם ישתנו ובאים בטענות אל המנתחים כשזה לא קורה; המנתחים, שלפעמים שוכחים שהם אנשי רפואה והופכים להיות סוכני מכירות למכוניות משומשות; וכל שאר המושפעים מהרפואה המודרנית שמנסה להאריך את החיים מחד, אך מסרבת לתת לאנושות להזדקן חיצונית, מאידך.
בכל הרכב שונה של תסריטאים ובמאים, היתה "ניפ טאק" הופכת לטלנובלה. החומרים שלה מופרכים ומוגזמים, וההתפתחויות העלילתיות עצמן הן לעיתים קרובות דחוסות וקיצוניות כל כך, עד שהן מתקרבות מאוד אל האי אמינות. ובכל זאת, תמיד כאשר נדמה שהנה-הנה הם נופלים לתהום המלרוז פלייס שרובצת לפתחם, מצליחה "ניפ טאק" להתרומם ולשייף את הדיאלוגים או העלילה, כך שיינצלו מן הקיטש.
האפלוליות ששוכנת ברבים מן הצילומים היא מעין מראה לאפלוליות הקיומית החבויה בתוך הזוהר הגדול לכאורה שבו חיים כריסטיאן טרוי ושון מק'נמרה. אבל השפע המפואר והמוגזם חונק את הדמויות וכולא אותם כחרקים קטנים בתוך מלכודת הקורים שהם טוו לעצמם. למרות ששון, כריסטיאן, ג'וליה ומאט הם הדמויות הראשיות, הן נידונות כל אחת בדרכה לחיים מיוסרים וחסרי נחת. כלא של זהב.
בדיוק בשלב האבולוציוני בו בדרך כלל מורגשת הנסיגה הטבעית של סדרות, בפתחה של העונה השלישית, מעבירה "ניפ טאק" הילוך ומחמשת את עצמה עם דמות חדשה – ד"ר קוונטין קוסטה (ברונו קמפוס החביב אותו אתם זוכרים מהסדרה "ג'סי" ומתפקידי אורח רבים), ועם מצפון חדש וטרי שמצמח לעצמו כריסטיאן (נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד). נכון להיום, "ניפ/טאק" היא עדיין סוכרייה עשירה לימים הקרים, שמצליחה לחמוק מפופוליסטיות.



