שֵדי סיליקון
"תעשיית היופי" היא סדרת תעודה חשובה ומזעזעת על אותה תעשייה צינית ואכזרית. אך היא בבחינת עלה תאנה בלבד על מבושיה של התקשורת, שיש לה בה חלק נלהב
לאחרונה התבשרנו, למרבה הצער, ורגע (מאוחר) אחד אחרי שקילפנו מעלינו את הטייטס שלושת רבעי המזעזעים מהירכיים, כי מגיעים ה"סקיני – ג'ינס". למי שעוד לא יצא להחשף לתופעה, מדובר בגרסה של ליווי'ס לגרביונים – צמודים מדי, נכנסים לחריצים, מתעלקים על השוק והקרסול, ועשויים דֵנים. ודאי תשאלו, ובצדק, למי יכולה להתאים זוועה שכזו. התשובה היא כמובן: לקייט מוס, ולקייט מוס בלבד. נראה שחלק מהדרישות ללבישת המכנס החדש הוא לסבול מתת משקל ולהיות מכורה להרואין באופן שיסתיר מעיניך שזה מכוער. האם זה יפריע לכל שולה מעפולה לתחוב את גפיה הקצרצרים והעסיסיים לתוך סקיני מידה 44? הצחקתם אותי.
כשמנפנפים לנו במילים כמו "אופנתי", "הצעקה האחרונה" ו"מהדורה מוגבלת", עינינו טחות מלראות האם מדובר בבננה דקורטיבית לאוזן או עקבי סטילטו. רובנו פשוט רוצים גם. ואם צריך לחסוך בשביל זה שש משכורות ולסבול כאבים, אנחנו אפילו מעדיפים את זה, כי הפרדוקס מוכיח עצמו באופן יומיומי – אנחנו לא אוהבים להוציא הרבה כסף, אבל מאוד מאוד אוהבים לרכוש דברים יקרים. אחר כך תמיד אפשר לספר ש"זה עלה 10,000$ וכאב כאבי תופת, אבל לפחות יש לי זנב כמו של מדונה".
"תעשיית היופי" של דנה וויס היתה סדרה תיעודית חשובה, משכנעת ואפילו מזעזעת. למרבה השמחה, לא התבצרה וויס תחת מעטה של שוויון נפש בסגנון "אני רק באתי לתצפת, אתם בבית תחליטו לבד מה טוב לכם". נושאים מסויימים סדקו את שלוותה, אחרים עיצבנו אותה ממש, ובכל מקרה, היא לא נמנעה מלהביע את דעתה ולהסעיר את הקדרה המצחינה של עולם האופנה והיופי.
אם יש לי טענות, הרי זה באשר למסרים הכפולים של הטלוויזיה, שביד אחת רושמת ובשנייה מוחקת – כמה אנשים ישנו או ימתנו את עמדותיהם שפוטות אידיאל היופי בעקבות הצפייה ב"תעשיית היופי"? למרות הצגת רופאי האליל, מטפלים שנראים כמו קוסמים בבר מצווה ומוכרות ויטמינים נמרצות שקורסות תחת שאלות פשוטות? מעטים מאוד. קרוב לאפס.
המעט הזה, שנכנס לקופה רושמת אחת, נדירה וחשובה, מייצג את השפיות ואת היכולת להחליט עבור עצמך שאתה נמלט מהמעגל הכפייתי של מידה 36, מודלים בלתי אפשריים וחולניים. מול העשייה החשובה והנדירה של דנה וויס, ישנה הפגזת אינפורמציה יומיומית, כמעט 24 שעות של פרסומות, תוכניות, ספיישלים, תחרויות יופי, מינויים על בסיס מראה בלבד ועוד ועוד, בהן הטלוויזיה לוקחת חלק פעיל ונלהב בתיווך המראה הרצוי. לשאלה הנאיבית "למה?", התשובה היא כמובן: כסף.
מוכרים לנו תכשירים, בגדים, אביזרים, גלולות קסם, ניתוחים מיותרים - ובכל אלו, יש לזכייניות התקשורת נתח רווחים עסיסי. נכון לעכשיו, ועד שנשוכנע אחרת, תוכנית תחקירים רצויה כמו "תעשיית היופי" היא עלה תאנה בלבד על מבושיה המבישים של התקשורת. זה יפה, אבל לא מספיק כדי להטות את המאזניים.
ב', 21:00, ערוץ 2
בקטנה
*נייר טואלט לבבות בריח תות (?!) – לא שדחוף לנו להיות גסי רוח, אבל כולנו יודעים לאן זה הולך בסופו של דבר. בשלב הבא ננגב את הישבן עם מכתביות בטעם מסטיק?