מודה מודה מודה

גם במערכת יחסים פיקטיבית, ישנם קריטריונים המתחזקים את החיבה למושא הערצה הלא מודע שלנו. ריבר פיניקס היקר מת מוקדם מדי בשלב היחסים שלנו; סיפור החיבה החד-צדדי ביני ובין יו גראנט הסתיים לאחר הפרשייה מהצד עם דיווין הסקאנקית; והמשיכה התמוהה שהיתה לי לויליאם הארט בהיותי בת 12, התפוגגה ברוח יחד עם זקיקי השיער שלו.

כשסקופילד החתיך ואחיו ברחו מהכלא יחד עם החבורה העליזה שליוותה אותם, החל לנצנץ החשש שלראות אותם בורחים, לא יהיה מלהיב ומלווה בהתכווצויות סרעפתיות. אבל שלושת הפרקים שריפדו את מסך הטלויזיה בעונה החדשה שמתרחשת עלינו לטובה, הרגיעה ואף יותר מזה – לסקופילד ולי יש עתיד מחוץ לסורגים. כמובן, אם הרופאה העכברית והמסטולה לא תסיט אותו מן היעד: תל אביב, ישראל.

בתור תוספת חיזוק, נפרדנו סופית מורוניקה – עורכת הדין המצייצת ובעלת הפרצוף הדרמטי האחד (שעיקרו: "אוי, אני המומה, כמה אי צדק יש בעולם, שיואו..."). כמעט איבדנו את בליק, הסוהר המושחת שהודח, לטובת רובה דו קני שדחף ללועו, אבל בסופו של דבר הוא חזר כדי לנקום את נקמתו ולצוד את הבורחים. ובתפקיד חדש שמנצל את האיכויות העציות של ויליאם פיצ'נר, השחקן שנראה כמו אנדרואיד, יש לנו את אלכסנדר מהון - החוקר האחראי שלא ינום ולא ישקוט עד שלא יתפוס את סקופילד, שהופך להיות האויב המושבע המיתולוגי, משהו כמו סופרמן ללקס לות'ר.

העיקר: עוד עונה רוטטת של הרבה מייקל סקופילד בתנועה, תסריט משובח שגורם לרצות להוריד את הכובע, ותודה שלא יבשו אותנו למוות בין עונה לעונה.

ימי רביעי, 22:20, yes stars‏

בקטנה
*"כוכב אופרה נולד", בערוץ 23 – פנינה של איזוטריה וקסם, וגם שיעור מלא באיך-לעשות-ריאליטי- בלי- למכור-את-אמא-שלך. מומלץ, לא רק לחובבי "חליל הקסם".