אהבתיהן

יש כמה דרכים להתייחס לדברים לא מוכרים לנו. זו שאנחנו בוחרים בה בדרך כלל היא סלידה ושיפוטיות – זה יותר קל, לא מכריח אותנו לבחון מחדש את סוג החיים שאנחנו מנהלים ובעיקר מאשש לנו בכל פעם מחדש שאנחנו בסדר. זה אחרים שמופרעים.

הפוליגמיה בארה"ב היא נושא שמביך את הממשלה כמו גם את הכנסייה והקהילה המורמונית. היחס הגורף אליהם הוא כאל סוג של קרקס אנושי שנטרפה דעתו, ותו לא. המקובלויות המורמוניות פונדמנטליסטיות מגרות את העצבים לכל מיני אנשים בחברה האמריקאית – הפוליגמיה, הנישואים עם נערות צעירות מאוד, האמונה בנביאים בשר ודם.

יוצרי ומפיקי "אהבה גדולה" בחרו בהחלטה אמיצה ומעניינת– לעקוב אחר משפחה מורמונית פוליגמית, עם זיקה למודרניות. אב המשפחה ביל הנריקסון, הוא מנהל רשת חנויות, מתרועע עם אנשי עסקים לרוב, ושום דבר במראהו החיצוני לא מסגיר את היותו אב בשלוש משפחות. כניסתו לפוליגמיה התבצעה שנים רבות לאחר שעזב את השמורה המורמונית הפוליגמית בה גדל, ובמשך שנים רבות היה נשוי לאישה אחת בלבד וגידל איתה שלושה ילדים.

קו התפר המעניין שבין הבחירה הפונדמנטליסטית לפוליגמיה, יחד עם אימוץ אורח החיים המודרני, מביא למתיחויות עם העולם הישן, כמו זה החדש. ההסתרות, ההכחשות והניסיון לשמור על פרופיל נמוך בסיטואציה שכולה זועקת תשומת לב ציבורית, הן ליבה של הסדרה.

יוצרי הסדרה מנסים להפיח חיים במה שנראה לרובנו כמעין אגדה אורבנית מפחידה וזרה, ולתת עומק למה שאנחנו כל כך מעדיפים להשטיח. המשפחה המורמונית אינה אחידה בדעותיה, שטופת מוח או אחוזה תחת ציפורניים מנצלות ובלתי אפשריות של כפייה דתית חולנית. ההתלבטויות הן על פני השטח; הקשיים, הקנאות וההתקטננויות האנושיות מובאות במלואן. "אהבה גדולה" נותנת לנו להבין שהמכנה האנושי המשותף הוא רחב הרבה יותר ממה שהיינו רוצים להאמין על עצמנו.

* הסדרה "אהבה גדולה" משודרת בימי א, בשעה 22:00 ב-yes+