קשה יש רק בלחם

נתון פתיחה: 119.3 קילו. המטרה: 45 קילו פחות. האמצעי: "לרדת בגדול". "אף פעם לא הייתי מהשמנים שהולכים לים עם חולצה. זה בטח משהו בביטחון העצמי" מספר המתמודד דניאל הילפר. שיחה מלב אל לב על רגעים שרוצים לאכול בהם את הלב

קשה יש רק בלחם | רשת 13

דניאל הילפר הוא שמן. למיונים של התכנית "לרדת בגדול" בהנחיית ציפי שביט בערוץ 10, הוא הגיע בעקבות מייל שקיבל דרך רשימת תפוצה. "ידעתי שכדאי לי לנסות" הוא סיפר, "וכנראה שהצלחתי". לדבריו, התחושה הטובה ביותר הייתה כשעבר את השלבים והתקבל ל- 12 המתמודדים סופיים. "בלי התכנית לא הייתי מתחיל תהליך דיאטה. נקודה".

למה?
"כשיש לך את הטלוויזיה מאחוריך עם תכנית מסודרת, זה יותר נוח".

119.3 קילו ו- 1.63 מטרים, היו נתוני הפתיחה שלו. משקלו הנוכחי אינו מותר לפרסום, כיוון שהתכנית נמצאת בשלבים מתקדמים. הילפר, כמעט בן 20, סטודנט בתדמור למנהל עסקים ומנהל בתי מלון, כבר היה פעם אפילו כבד יותר: "לפני כשנה וחצי שקלתי 130 קילו. הורדתי אותם בשלושה חודשי דיאטה". למשקלו הנוכחי הוא הגיע גם בגלל מבנה גוף וגנטיקה, אבל הגורם העיקרי הוא אוכל.

מה החולשה שלך באוכל?
"אוכל טוב, אוכל של אימא. אני אוהב לאכול הכל – סושי, שניצל, המבורגר טוב".

מתוקים?
"לא. פחות מדבר אלי. טוב, הכל מדבר אלי, אני משתדל לא לשמוע".

מה לא יתקרב לפה שלך לעולם?
"אבוקדו וחריף".

מה הכי עצוב לך שאתה צריך לוותר עליו בתפריט בגלל הדיאטה?
"החופש לבחור ולאכול מה שאני רוצה וכמה שאני רוצה".

"לרדת בגדול" מכתיבה למשתתפיה תהליך שלם של תזונה נכונה וכושר, במסגרתו היה עליהם להיות סגורים ומבודדים מהעולם בחודש של מחנה. כל אחד מהם ממשיך לדבוק בתכנית, ודניאל עושה זאת מבית הוריו בו הוא גר. "הם תומכים וזה נורא חשוב להם" הוא מספר על אבא ואימא, "שניהם עוזרים בכל דרך אפשרית - תמיכה, לנסוע לאימונים, קניות, כל מה שאני צריך. יש פיתויים בבית, אבל בעיקר בחוץ" הוא מתוודה, "אבל אין מה לעשות, זה חלק מהחיים. כל החיים הם פיתויים".

האמירה הזאת של דניאל היא אחת מיני "מחשבות של שמנים" רבות שהתכנית חושפת. מסתבר שיש עולם ומלואו של תהיות והיסוסים שנמצא בתת מודע של אנשים עם עודף משקל, ולא כולם מודעים אליו. "לאכול עכשיו? לא לאכול? אני רעב באמת? אני סתם אוכל? מה אחרים חושבים? איך אני נראה? מה אחרים אומרים על זה שאני שמן?" הילפר ממחיש, "בכל פעם שאוכלים חושבים על זה".

מתי הכי הפריעה לך העובדה שאתה שמן?
"כל החיים. בגיל ההתבגרות לא חסרו רגעי משבר - בנים, בנות, בגדים".

יש מקרה שזכור לך שרצית לאכול את הלב?
"בכיתה י"א התכוונתי לצאת למסיבה וכשעמדתי מול הארון אמרתי: 'די נמאס לי, אין לי בגדים אני לא הולך למסיבה', ולא הלכתי כי לא היה לי מה ללבוש".

כיצד תתאר את חווית השופינג?
"היא לא בדיוק חוויה. אתה פשוט קונה את מה שעולה עליך. לי עוד יש מזל כי אני עוד נמוך, והמידות שממש גדולות מיועדות לגבוהים, ולפעמים זה מסתדר לי. אני קונה בעיקר בפוקס ובחנויות למידות גדולות. לפעמים אימא מתלווה אלי, אבל לא כי אני צריך אלא כי היא באה איתי. אין את הקטע של לצרף מישהו לקניות. אתה אפילו לא יכול לשאול אם הבגד יושב עליך יפה, כי זה לא יכול לשבת עליך יפה".

איפה אתה רוצה לקנות בגדים אחרי שתרזה?
"בקניון רמת אביב".

אתה אחראי על הקניות בסופר?
"כן, לפעמים. אני מקפיד על אחוזי גבינות, לחם והכל".

איך אתה מצ'פר את עצמך?
"פעם אכלתי גלידה דלת קלוריות אבל טיפה יותר משמינה מהמותר. יש פינוקים".

איך הכימיה עם המתמודדים?
"הכימיה היא יותר עם הבנים, כי אנחנו רוב היום בנפרד ואין ערבוב עם הבנות".

כי בנות יותר ביצ'יות אחת לשנייה?
"מן הסתם. זה לא שבנים יותר תומכים, פשוט נושאי השיחה שלנו מסתיימים בהא ודא ובנות מתפתחות עם זה הלאה. קל יותר להיות בקבוצה של הבנים".

קשה יותר להיות אישה שמנה מאשר גבר שמן?
"אל תכניסי אותי לפמיניזם ושובינזם. להיות בנאדם שמן בכלליות זה קשה, לא משנה אם אתה אישה או גבר. זה לא נחמד לאף אחד".

יחס החברה כלפי שני המינים הוא שווה במקרה הזה?
"החברה מסתכלת על זה אותו הדבר. בנות מסתכלות על בנים שמנים כשמנים, ובנים מסתכלים על בנות שמנות כשמנות".

מי מהמתמודדים הכי קרוב אליך?
"ברי ורונן. אליהם יותר נקשרתי במחנה".

יש ריבים ותככים?
"לא, וגם אם היו אסור לי לספר".

למה תתגעגע כשהתכנית תיגמר?
"הכי אתגעגע להפקה, וללחץ הזה של תכנית מלאה עליי. אני בטוח אשמור על קשר עם ברי ורונן. גם המדריכה כל הזמן אומרת לנו שהיא לא מדריכה לתכנית, אלא מדריכה לחיים".

כל תכנית טלוויזיה, בדגש על ריאליטי, יכולות להוציא את משתתפיה באור שהבמאי והעורך מכוונים אליו. לדוגמא, לקריסטין ואוולין מ"הדוגמניות" אין הרבה איי.קיו, לקמילה ומישל שפירא מ"פרויקט Y" אין הרבה קווים אדומים.

אתה מרוצה עד כה מהתוצאה שלך על המסך הקטן?
"מרוצה מאוד".

גם מסצנה כמו הפיסול בממתקים שמציגה אתכם כזללנים חסרי רסן?
"אוקיי, אבל זה מה שהיינו באותה תקופה".

זה לא מביך לחשוף לעיני כל עם ישראל בפריים טיים את מה שאתם בעצם מנסים להסתיר כל החיים – השומן?
"אני לעומת אחרים אף פעם לא ניסיתי להסתיר את זה. לא התביישתי בזה. לא כמו שצ'יפ אמרה בפרק הראשון, שהיא לקחה את השקילה קשה וניסתה להסתיר את המקומות. זה לא הפריע לי. אני אף פעם לא הייתי מהשמנים האלה שהולכים לים ולבריכה עם חולצה. זה בטח משהו בביטחון העצמי. אני קודם כל שלם עם עצמי".

מאיפה הביטחון הזה מגיע?
"אני לא יודע לומר מאיפה זה בא. אולי בקטע שאין מה להתבייש בעצמך. כמו שאמרתי אצל גיא פינס ולקחו את זה לציטוט - לא עשינו שום דבר רע. אנחנו בסך הכל אנשים שמנים".

היה לך רגע משבר בתכנית?
"בינתיים לא. טפו טפו".

אתה מאמין שהחיים שלך ישתנו אחרי שהמצלמות יכבו?
"אני בטוח. הם השתנו כבר עכשיו".

מה נשתנה?
"משהו באורח החיים משתנה לגמרי. הכל בראש. כשמלמדים אותך מה לעשות ואיך לעשות הכל נכון, אתה מבצע את זה".

קשה יש רק בלחם?
"קשה יש רק בלחם".

כל מי שדיברתי איתו שמכיר את דניאל הילפר, אמר שאם הוא יזכה זה יהיה בגלל המוטיבציה הגבוהה שלו, אולי הכי גבוהה בתכנית. "הרצון האמיתי לשנות", כך הוא מסביר את המקור של התכונה הזו. עם זאת, הרצון שלו להתגייס לצה"ל לא מומש. הסיבה כמובן: עודף משקל. "כבר בצו הראשון הבנתי את זה. קשה לרדת 30 קילו".

מה החלום שלך?
"להיות פחות 45 קילו. לרזות. זה הדבר היחיד בחיים שלי עכשיו".

וחלום מעבר למשקל?
"להיות בנאדם טוב, מאושר ומצליח. שכל דבר שאני אגע בו בחיים יהפוך לזהב".

יש לך מודל חיקוי?
"כל אדם שמצליח ודבק במטרה שלו, גם אם היא הכי פשוטה בעולם. אדם שאוהב את העבודה שלו ושלם עם עצמו".

אתה מקנא לפעמים?
"אני לא מקנא באף אחד".

גם לא בדוגמן שרירי בחוף הים?
"כל בוקר אני קם ואומר 'יאללה, אם היה לי את החשבון של ביל גייטס'".

מייקל לואיס או ביל גייטס?
"גם בביל גייטס אני לא מקנא, כי הבנאדם השתגע מרוב כסף. לכל דבר יש את החסרונות והיתרונות שלו. אי אפשר לרצות לחיות חיים של אחר, כי אתה לא יודע מה עלול להיות האחר. החיים שלנו מספיק יפים וטובים, ברוך השם".

משפט לסיום?
"שכולנו נהיה רזים ובריאים, וזה לא באמת משנה מי ינצח".

"לרדת בגדול" משודרת מדי רביעי בשעה 21:00, בערוץ 10