אלי מגביל

הריגוש המהול ביראה מכל תחום המשפט והצדק ההפכפך, הופכים את עורכי הדין והשוטרים לברווזים נייחים ביריד עבור תסריטאים. אמרת עורך דין, וכבר עוררת דעות קדומות, רגשות עזים, ושברי עובדות על מקצועם - וכל זאת, מצד הצופה שעוד לא ראה את הסדרה. באותו מחיר, קיבלת גם חיים אישיים של דמות וגם הצצה למשפטי רצח, ניאוף וגירושין.

על הייחוד של "בוסטון ליגל" אפשר היה לדבר, אם לא היתה קודמת לה "אלי מק'ביל". "אלי מק'ביל" העלתה את הרף בכל הנוגע לקשר בין פנטזיה למציאות, שלל מוזרויות האדם והגוף האנושי, שיעמום קיצוני של עובדי משרדים, הפרעות נפשיות ופטישים שונים. גם "אלי מק'ביל" הפכה לטורח באיזשהו שלב, אבל עד אז, היא היתה אחת מסדרות עורכי הדין המעניינות והמשעשעות ביותר בנמצא.

"בוסטון ליגל" היתה נהנית מצפייה מאסיבית ומהערכה גדולה הרבה יותר, לו לא היתה האחות הקטנה והאטית יותר של "אלי מק'ביל". הצד החיובי של "בוסטון ליגל", הוא שהיא הרבה יותר מפוקסת ורגועה מ"אלי מק'ביל", שהפכה לפריק שואו בערוב ימיה. אבל אי אפשר למכור את אותו סוס פעמיים, ובפרט לא סוס של דיוויד אי. קלי. מקלי, שהצליח בזמנו ליצור שפה חדשה של דימויים ובכללם חדי קרן, גמדים נבעטים ותינוקות אנימציה רוקדים, אנחנו מצפים ליותר, לא פחות.

20:45, ימי שלישי, הוט 3 וערוץ 30 בלויין

בקטנה
אולי צפוי, אבל בכל זאת, לא פחות מהברקה - הליהוק של חנה מרון כאימה של ליאורה ריבלין ב"השיר שלנו". כל זמן מסך של חנה'לה, הוא דמעות של אושר בשבילנו.