יאללה, פסדובלה

"רוקדים עם כוכבים" מתאימה לקיץ כמו מוחיטו לטאפאס, כמו אבטיח לגבינה. חושניות המיקצבים הלטיניים וקרירות הואלסים הוינאיים, הופכים את הלבנט להרבה יותר נסבל בתקופה שבה אפשר לטגן ביצה על האספלט. אין ספק שבתוך הטלוויזיה הגרועה שעוד מחכה להלום במוחנו הטרוט ביולי-אוגוסט, "רוקדים עם כוכבים" יכולה להיות המרעננת הלא רשמית של הקיץ.

גם המשתתפים, שכביכול אינם מגיעים כדי לזכות בדירה או מיליון שקלים, או לצווח "ערב מהמם, ניצנים!!", הגיעו מצוידים באג'נדות ברורות ומנוסחות בקול רם. פיני טבגר, שמאס בתדמית נחי הנחנח מ"השיר שלנו", התארגן על פאסון לטיני, ושירה וילנסקי מנסה להתנער מתדמית כוכבת הילדים הצעירה, כדי להגיע לקהל מבוגר יותר. מאחר ששניהם חמודים להפליא, נסלח להם. רק נאמר שהצהרות גלויות עד העצם, כדאי להשאיר לראיונות סמי-עומק במוספי סוף השבוע. בתור קהל, אנחנו מעדיפים שיכבשו אותנו במעשים ולא יראו לנו את החוטים המושכים מאחורי שאיפות הקריירה.

כמו בעונה הקודמת, כך גם עכשיו - החוליה החלשה היתה ועודנה ההנחייה. אבל כנראה שזה טעם אישי, ומשפטים שממוחזרים מתוכנית לתוכנית, מעונה לעונה ואמורים לתפקד כגג קומי, פשוט לא עושים לי את זה. המלצת המדור היא להוריד את הווליום בכל פעם שמגיעים לשלב שאחרי השיפוט ולמלמל במקום אבי קושניר – "אז תגיד לי גברי, אני רציתי לשאול אותך...". זה לפחות הרבה פחות מעצבן ותוכלו לעשות זאת בתורות בזמן הצפייה. פסדובלה לכולכם!

ימי שני, 20:45, ערוץ 2

בקטנה
הבולט לטובה בתוך ים הסתמיות והטעם הרע - הפרסומת החדשה לפסטה "פרפקטו", עם המלצרית היפהפיה שחושבת שששורקים לה כשהיא מסתובבת. מקסימה ומוצלחת.