זה חי!

מה עוד לא נאמר על מפעל "כוכב נולד"? שזו פיקציה, שזה חלום, שזו הזדמנות, שזה זילות, זו קלישאה וזה הדבר האמיתי. כל תגובה מתאימה. המפעל הזה, אם נרצה ואם לאו, בנוי מכל החומרים הנכונים שמחזיקים בניין לשנים.

אחת הדוגמאות המבישות לכך, ניתנה לנו כבר בשלב האודישנים הראשוני, עוד לפני הכניסה החגיגית של משיכות השיער, ההתפרצויות והדרמה קווינס. אחד הנבחנים ויתר על שהייה עם אשתו בחדר הלידה, שכרעה ללדת את בנו הבכור, כדי לא לפספס את האודישן. לפי השירה שלו, עדיף היה אילו חילק תה חם לכל היולדות במחלקה, ומתרחק מהמיקרופון לנצח. אפילו צביקה הדר ויואב צפיר היו משועשעים ומזועזעים חליפות. אבל זה לא מנע מהם לאתר את פוטנציאל הקאלטיות שגלום בו ובאחיו, ששר יחד אתו, לקראת העונה החדשה.

האם בעוד חמש שנים מהיום, יזכור מישהו את סקעת או את מויאל, או מי זה מי? או את הבחור בעל העיניים הבולטות והקול המתחנחן שהוא יהודה סעדו? רוב הסיכויים שלא. וגם אם כן, הם יהיו איזוטריה בתחום המוסיקה. כי מה שהופך מישהו ליוצר מבטיח ואמן אמיתי, הם כל מיני פרמטרים שהם מעבר למזל וליכולת להתבלט ביחס לקבוצת חובבנים. אבל אנחנו מעדיפים את החובבנים על פני אלו שכל ימיהם עבדו לקראת מטרה בדבקות, התאמנו במרתפים והחרישו את אוזני הוריהם בשעות של תיפוף. החובבנים לא מאיימים עלינו - הם צמחו מהעם, מלמטה. הם כמעט אנחנו, ואנחנו כמעט כמותם.

ימי חמישי, 21:30, ערוץ 2

בקטנה
אירוויזיון – שוויץ או לא שוויץ, בסוף הלבישו את ליאל קולט כאילו היא הולכת לחינה שלה.