איכס, מוגלה

לא הרגשנו איך עברה עונה שלמה, והנה אנחנו כבר בתחילתה של העונה השנייה של "האנטומיה של גריי". אז מה היה לנו עד כה? סדרה שמלמדת אותנו את מה שניסו להסתיר מאיתנו עד היום - גם רופאים הם רדודים כמו חבורת תיכוניסטים מחוצ'קנים. בעיקר אם הם אמריקאים ושובביים כמו הרופאים המתמחים בבית החולים הסטרילי בו יש להם הכבוד לשרת.

מרדית גריי, המתמחה המבריקה, היא בתה של מנתחת אגדית שמוטלת עכשיו כמו ואזה זנוחה במוסד, לאחר שחלתה באלצהיימר. מאיזו סיבה חצי ברורה, עושה מרדית מאמצי-על להסתיר מכולם את מצבה של אימה. ברגע של צלילות ביקשה ממנה האם השתלטנית שלא תספר לאיש על מצבה - ביג דיל. מעבר לזאת, הרופאה הצעירה והיפהפיה מנהלת רומן אסור וסודי למחצה עם ד"ר שפרד ההורס (ד"ר מק'דרימי בשבילכם, לציון דרגת חלומיותו). בסוף העונה הקודמת מתגלה שהד"ר נשוי. מעבר למרדית, יש את חבריה המושכים פחות: כריסטינה השאפתנית והארקטית בעלת הפחד מאינטימיות; איזי החמודה שמימנה את לימודיה על ידי דוגמנות וזה גרם לה למבוכה לעשר דקות ואז חיש קל התגברה על זה; ואו'מאלי הגמלוני, נטול האפיל, שמאוהב במרדית אך לא יודע איך לומר לה, אז בינתיים מתנהג כמו אחרון הפוצים.

ובינתיים, "האנטומיה של גריי", מצליחה לא להיות מופרכת עד גיחוך, ויש בה איזון מספק של אנשים שנעים להסתכל עליהם, עם דרמות רגשיות. אז זה בפירוש לא יותר מאשר טלנובלה קצבית שמצולמת היטב, אבל זה חמים מספיק כדי לא לטרוק עליהם את המסך.

יס סטארס, שלישי, 21:30

בקטנה
הופעתו ההזויה והממוקדת למחצה של מאור כהן ב"אחרי הכל עם טל ברמן", כמעט עוררה געגועים למוסיקה שלו, וזה לא מעט.