פשוט נהדרת

"ארץ נהדרת" כמעט אף פעם לא חטאה בהתחנפות, דבר שאינו קל לעשות. בעצם, אין מחמיא ופשוט יותר מלגרוף קופות על מה שכבר הוכיח את עצמו. הכי קל לחבוש שוב את אותה פאה, לעטות את אותה גרדרובה משבוע שעבר, להוסיף כמה שורות מחץ חדשות ולמחזור מאניירות. הרבה תוכניות נפלו במלכודת הדבש הזו, ורובן זכורות לנו בחמיצות (ד"ש ל"קומדי סטור"). אבל יוצרי "ארץ נהדרת" הם יוצרים אינטליגנטיים שמבינים שהאבולוציה הטלוויזיונית עובדת מהר יותר מהִתרבות שפנים במכלאה, שמרגישים כשהחבל נמתח קצת יותר מדי וממהרים לחתוך, גם כשזה כואב. וככה, כששלי יחימוביץ פרשה, גם חלי גונזלס יצאה לגימלאות מוקדמות לטובת דמויות חדשות. גם ללובה המיתולוגית ידעו מתי לתת ללכת. ועל אלו, מגיע ל"ארץ נהדרת" צל"ש.

אין ספק שלקראת השבועות האחרונים, התחלנו להרגיש את העייפות המסויימת. איזו לאות בביצוע הדמויות, צחוקים דלילים ופזורים, תפרים הדוקים פחות בטקסטים. אבל זה מובן למדי, ואנחנו אפילו סולחים על הכל . בתנאי אחד נוקשה: לגיטימי לגמרי ואפילו הכרחי לעצור להתרעננות, אבל לאחר מכן, אנחנו מצפים לראות עונה מבריקה או בכלל לא. טלויזיה איכותית לא יכולה להרשות לעצמה שלא להתעלות על גבהים שכבר השיגה. תחינה אילמת לנו - לא בכוח. אם זה לא הולך, אז משנים. אם זה עדיין מקרטע, חותכים בבבת אחת. אל תהרסו לנו את הטעם הטוב של שלוש עונות כמעט תמיד מצויינות. חופש נעים.