האם זאת הייתה ההדחה האותנטית ביותר בתולדות האח הגדול?

האח הגדול פרק 5: אינה מודחת בטרם עת, סמואל ולירז עושים טנטרת מבטים וזה מוזר מאוד וגם: האם טאי עזב בגלל האחות הגדולה? מיכל קליינברג, ביקורת

האח הגדול
האח הגדול | צילום: צילום מסך

חברים - איך נתתם לאינה ללכת?! נכון, היא לא מסוגלת להרכיב משפט אחד עד הסוף ונכון שהיא גמרה את כל הבוטוקס באיזור גוש דן ולא השאירה לנו כלום, אבל בואו נודה בזה - היא הייתה הדיירת הכי מעניינת בבית (מה זה אומר על שאר הדיירים? זה כבר סיפור אחר) נעה על סקאלה מתמדת של ניורוטיות בדרגות שונות, מקטרת כל יום בכפכפי פרווה מחרידים בחדר האחות ומשאירה שלכת של ריסים מאחוריה, משתמשת במדיטציה כתירוץ לליטופים, בוכה בכי תמרורים כי יצאה לא יפה בתמונות (בנות יודעות שהכאב אמיתי) ובשורה התחתונה, איירוניקלי עם כל הניתוחים והתוספות - דווקא היא הייתה הדיירת הכי אותנטית בבית.

 

בעוד שהבית מתחלק ל-2: לשחקנים ולכאלה שמפחדים להיות עצמם, אינה הייתה קרן אור מופרעת של what you see is what you get, בין אם היא נפגעה, שמחה, כעסה, אכלה סרטים, הייתה בעיצומו של התקף חרדה (ע"ע דקות לפני ההדחה) או שלא עברה לה שום מחשבה בראש - הכל היה ברור. חוץ ממייק אפ לא היו לה עוד שכבות על הפרצוף.

 

תעיד על כך יותר מהכל ההדחה הכי אותנטית שראיתי בתולדות הפורמט: שידור חי, אינה מודחת - מסרבת להאמין ולהסכים עם רוע הגזרה, יוצאת מהבית בבאסה מוחלטת, ב-100% פרצוף של "ביאסתם לי את החיים אני לא מאמינה תמותו". שום נשיקות באוויר לקהל או למצלמות, שום חיוך מעושה או חצי חיוך שכזה, שום קלישאות "אני מבחינתי ניצחתי", שום "וואו הייתה חוויה". רק 'אני בהלם', רק פרצוף WTF של עלבון מתמשך. אבל אתם בחרתם איכשהו להשאיר את מירב למשל במקום, וכל שנותר זה להיות גם "בהלם, WTF". (וכעת השאלה הבוערת היא האם סמואל יממש את רומן המבטים ההזוי בהיסטוריה עם לירז אבל נגיע לזה).

 

אני, בכל פעם שמתייגים אותי בתמונה (צילום מסך )
אני, בכל פעם שמתייגים אותי בתמונה (צילום מסך ) | צילום: צילום מסך

אז מה עוד היה? טאי עזב את הבית. שלושה דברים יש לי להגיד על זה:

מה זה אומר אם למישהו שהיה בכלא התנאים בבית ה'אח הגדול' היו קשים מידי?

למה בן אדם היפראקטיבי שלא יכול לעמוד במקום/ לשבת במקום, לחכות לביצה רכה שתהיה מוכנה - חשב שהוא יכול להיות סגור בבית 4 חודשים? אם יש לי פחד גבהים אני לא אלך לעבוד בחדר הבקרה בקודקוד של מגדל האייפל נכון?

לדעתי אם האחות הגדולה הייתה קצת פחות אזוב קיר מיובש היא הייתה יכולה לגרום לו להישאר, הכתובת הייתה על הקיר עם נדודי השינה של טאי וביקורים תכופים בחדר האחות, אבל האחות מצידה, רק רוצה שיניחו לה ושתיגמר העונה כבר וכך בכל פעם שטאי הגיע אליה במצוקה היא עשתה שני דברים, שניהם לא רלוונטים: הראשון היה לשאול אותו "איך עבר היום חוץ מזה", שוב ושוב מוכיחה כישורי שיחה של מענה אוטומטי ("אני רוצה למות" "ומה חוץ מזה ככה?") והדבר השני היה להגיד לטאי ללכת לישון כש: א. להגיד לבן אדם עם נדודי שינה "ללכת לישון" זה בדיוק כמו להגיד לבחורה עצבנית "תירגעי" ו-ב. אם יורם זק היה שולח את שי חי "ללכת לישון" כל פעם שהוא היה על הקצה לא הייתה לנו עונה.

אחות - תתחילי להתעורר על עצמך ולהתנהג בהתאם, תלכי את לישון ותקומי עם קצת מוטיבציה, אנשים פה נופלים כמו זבובים, אם צריך אני אבוא להחליך אותך!

 

אפשר להמליץ לך (צילום מסך )
אפשר להמליץ לך (צילום מסך ) | צילום: צילום מסך

בכל מקרה, העזיבה של טאי, אותו הכירו הדיירים שבוע וקצת, מתקבלת בפרופורציות הגיוניות של אסון לאומי פוגש מוות בעריסה, עם דמעות, הלם והספדים כגון "הוא מסתכל עלינו עכשיו מלמעלה ורוצה שנהיה שמחים", "הוא אמר לי שהוא מרגיש שהוא נתן כבר את הכל, שאין לו עוד מה לתת", חבר'ה זה היה אחרי הטיפול ה-80 בכימותרפיה או אחרי שלא נרדם בלילה והלך לשחק עם נמלה בחצר?

 

עם כל הכבוד לטאי, כמו שזה ברור שאורלי היא מחיית השפה העברית, ככה ברור שטאי לא היה צריך או יכול להיות בבית הזה. היה שלום טאי, חיית ביננו כמו היפראקטיבי בבית סגור.

 

ומה קורה בגזרות הרומנטיות?

(אם רומנטיקה זה - דושבג'ס ופועלם) ישראל שלנו פתח שלושה דפדפנים (ע"ע תמי, מגי ומריה) והלך בינתיים לנשנש משהו; שיחת יחסינו לאן עם תמי מגיעה מוקדם מהצפוי וישראל אומר את כל הצפוי מן המוקדם (טוב זה לא עובד הפוך): "אני דפוק", "תביני מאיפה אני בא", "לא נעים לי כל המבטים של כולם" (שמועות שהיית חשפן לא?), "אני לא רוצה להיכנס איתך למשהו ועוד חודש להתהפך עלייך", שכאן משום מה ההפקה שמה מוזיקה רומנטית, למה? כי מספיק לנו הנשים שיפנו אלינו בגוף שני לא משנה מה נאמר? "לא רוצה להתהפך עלייך"? סליחה שימו מוזיקה של קרבות ונקמה, לא מוזיקה רומנטית.

 

בכל מקרה תמי מקבלת את גיבוב השטויות של ישראל ומציעה לו בתמורה את מנחת ה"אסתפק בכל מה שתתן לי", AKA: "סבבה בוא נהיה חברים" והשניים חוגגים את החברות האפלטונית בחיבוק צמוד, אינטימי ומתמשך במיטה, ממש כמו שכל החברים הכי טובים עושים לפני שהם עושים תחרות פלוצים.

 

מתוקי (צילום מסך )
מתוקי (צילום מסך ) | צילום: צילום מסך

דושבאג רומנטי 2: סמואל. סמואל סמואל, מה אתה עושה? האם פצחת ברומן של מבטים עם לירז? מי שמע על דבר כזה בכלל? הרמזים לרומן כבר התחילו כשאינה וסמואל התנשנשו במיטה ולירז שכבה מטר וחצי מהם במיטה ובהתה בהם, כוס תה טובה ביד אחת, ראש כרות של ארנבת ביד השניה.

 

אח"כ ניצני הבוגדנות של סמואל נגלו כשאמר ללירז בלי להסס ש"כיף עם אינה אבל אין בה עומק" והגיעו לשיא כשהשניים עשו טנטרת מבטים הזויה במטבח, כשסמואל מפנה את ראשו אל עבר לירז וזו מצידה נכנסת להריון. "וואו איך שמעת המחשבות שלי" "כן זה קורה לי איתך", "כן תמשיך", "מטורף", "מדהים", "הו כן". מי עוד הרגיש מחולל אחרי הסצינה הזו?

 

אח"כ מסתבר שלחירמוני המבטים יש כותרת ונוהל מסודר כשלירז אומרת לסמואל שהם יצטרכו "לווסת ולמנן" את מפגשי אורגזמות האישונים וסמואל אשכרה אומר את המשפט: "אני יכול להיות איתה אבל לאהוב אותך" מהההההה נראההה לךךךךךךך.

 

בכל מקרה - ספק אם משהו יקרה מהפור פליי הזה עכשיו שאינה הלכה, כי הרי מה שסמואל באמת רצה זה לעשות "ג'אגלינג בנות" למטרות אגו וכידוע - אי אפשר לעשות ג'אגלינג עם כדור אחד, זה סתם נקרא 'זוגיות'.

 

כולה קשר עין בואו ננשום רגע (צילום מסך )
כולה קשר עין בואו ננשום רגע (צילום מסך ) | צילום: צילום מסך

בהמשך נראה טירוף ומניפולציה מהם, כאשר סמואל, משולהב מטנטרת העיפעופים עם לירז ינסה ליצור ריב עם אינה יש מאין ויודיע לה מיוזמתו - שהוא לא בן אדם שעושים לו אולטימטום ואז יתעצבן טנטטיבית מהמחשבה שאולי היא הייתה עושה לו אולטימטום ויתחיל בריב חד צדדי הזוי: "אם ככה את עושה לי אז אל תפני אליי בכלל", "אם ככה את אומרת לי אז לא צריך", "אם את חושבת שיש לי כוח לסרטים שלך" וכו'. בנות שימו לב - ככה זה נראה.

 

 

לא אתה לא (צילום מסך )
לא אתה לא (צילום מסך ) | צילום: צילום מסך

רגעים לציטוט:

כל מה שאורלי אמרה כל הפרק. לפוטורומן מרגש לחצו כאן

טאי: "אין לי עצמות בלשון", ובעצם - למי יש?

אינה בשידור חי: "נראה לי שגם לקהל לא הספיק ממני עדיין", קהל: צרצרים.

לירון ללירז: "את מודאגת?" לירז: "אני מודה על מה שהיה מה שעכשיו ומה שיהיה", מודה אני לפניך שנרדמתי

צעקות לשמס בערבית, טאי נכנס להתקף חרדה. "טאי מה הם אמרו?!" טאי: "לא יודע אבל זה לא היה נשמע טוב", תקציר הסכסוך היהודי ערבי

אילן: "האם ישראל שפך זרעו לבטלה או עשה פרו ורבו", מעודן, אלגנטי, מרומז