ישראל גוט טאלנט: אפשר להשאיר רק את ג'ורדי ואסי?

הפורמט של "גוט טאלנט" הוא בעצם מעין מיכל שאריות של כישרונות, החל מכשרונות די מפוקפקים (כשרון אכילת קקטוסים) לכאלה דווקא מעניינים אבל בהחלט נישתיים (כשרון ציור בחול), ככזו, "גוט טאלנט" צריכה להיות מודעת או לפחות הצופים צריכים להיות מודעים למועדות לפורענות שלה, כלומר, לכך שבשנייה וחצי היא יכולה להפוך לקרקס, ליריד סוריאליסטי, לתחרות כשרונות ב'מידברן' בשלוש לפנות בוקר - להרבה דברים צבעוניים ותוססים שרק משהו אחד מאוד משמעותי יהיה חסר שם - מקצועיות.

כאן נכנסים לתמונה השופטים - כשאתה לא מגדיר מה אתה מחפש (בגוט טאלנט מחפשים 'כישרון', גם להרוג יתושים זה כישרון) אז קשה גם להגדיר מי האוטוריטה בתחום, כי אין תחום, וכך מצאנו את עצמנו עם שופטים אקלקטיים ביותר - מאיה דגן, מאור זגורי, נועה קירל והמפיק ג'ורדי.

אני אגיד את זה כבר עכשיו - ג'ורדי הוא השופט היחיד שרלוונטי בתוכנית הזאת. הוא מפיק - כמו שסיימון קאוול מפיק, זה מעמד רלווונטי לתוכנית שמחפשת להפיק מופע לכשרון של מישהו. עד כמה תסריטאי לעומת זאת רלוונטי כשופט? פחות. ואכן זגורי נע בין 'אהבתי', ל'פחות אהבתי' ללהידלק על מתמודדת שזופה ולאכול כאפות על זה שהוא נשוי, למשחקי מילים מביכים (אתה יו יודע לשחק ביו יו).... התרומה המקצועית שלו היא אפסית בתוכנית ולו רק (מחמת הספק) כי זה פשוט לא התחום שלו בכלל - זגורי הוא תסריטאי, שימו אותו בחדר עם מתמודדים שמציגים סיפורים קצרים ואני בטוחה (מקווה) שייצא לו אינפוט יותר משמעותי מ"אתה יויודע לשחק ביויו".

מאיה דגן אולי קצת יותר רלוונטית היות והיא באה מהבמה, אבל נראה שהיא פשוט בהיי של אדרנלין מהקהל וזמן המסך בפריים טיים שהיא קיבלה ורוב הזמן נותנת תחושה די ילדותית ושטחית ובעיקר חותרת בכל רגע אפשרי להסטת אור הזרקורים אליה.

נועה קירל - אני בעדה, כזמרת ופרפורמרית היא מתוקה, כריזמטית, מוכשרת, יודעת לסחוף קהל - עם זאת, היא ילדה, ואי אפשר להתעלם מזה. כמה אינפוט מקצועי כבר יכול להיות לה במגוון רחב של נושאים? ויותר מזה, כמה לגיטימי זה יהיה שנועה קירל לא תעביר למשל את אמנית החול שמציירת את מות בעלה, מי מכם היה רגוע עם זה שקירל הייתה אומרת לאישה הזאת 'לא' ואולי מונעת ממנה את השלב הבא? האם קירל לא מודעת למתח הזה? המתח שבקו שנמצא בבית הספר בין המסדרון לחדר מורים?

קירל מודעת טוב מאוד כי היא ילדה חכמה, ולכן היא תעביר את האישה המבוגרת גם אם היא נגיד השתעממה מכל רגע, כי היא יודעת את מקומה אבל מה זה אומר שיש שופט שמקבל החלטות על סמך זה שהוא "יודע את מקומו", כמה משמעות ומשקל זה באמת משאיר לה כשופטת?

וכאן נחזור לג'ורדי: בתוכנית שכזו, ג'ורדי הוא השופט הרלוונטי היחיד. ואכן, הוא גם היחיד שלוקח את התפקיד שלו ברצינות; היחיד שיש לו מבט רחב, שיוצא מתוך הנרקסיזם של עצמו (מקום בו זגורי ודגן כושלים) שבאמת מנסה להבין בכל אודישן שהוא רואה אם יהיה אפשר להפיק מזה מופע; האינפוט שלו רלוונטי, מעניין ומקצועי. חבל רק שזה אחד מארבע.

הכישרונות עצמם דווקא מעניינים ברובם, אבל שוב יש לנו את אותה העריכה האפילפטית המצערת שנראית כך: שתי שניות ממאחורי הקלעים, שתי שניות אודישן, זום על השופטים, שניה אודישן, פריים קהל נלהב, שתי שניות אודישן, מאיה עושה 'וואו ' עם הפה, שניה אודישן, שתי שניות עופר שכטר רוצה נשיקה מאסי, שתי שניות אודישן - וחוזר חלילה.

הצרה והטעות הכי גדולה של תוכניות הריאליטי כשרונות היא שכנראה הם עצמם לא מאמינים שהכישרונות מספיק מעניינים (וחבל כי חלקם באמת כן) ולא מאפשרים רגע אחד רציף ולא מופרע על ידי שלל של נונסנס מיותר - של האודישן. רק תנו לי לראות אותו, זה באמת המינימום. הצופים הרי רואים ריאליטי כי זה הכי קרוב ללהשתתף בתוכנית, אנחנו רואים, מגבשים דעה, מחכים לראות מי מהשופטים יסכים אתנו/ ישכנע אותנו אחרת - זה כיף. אבל פה לא ניתנת בכלל הזדמנות לצופה לגבש דעה, היא כבר מגובשת, מתווכת ונלעסת עבורו על ידי עריכה כאוטית של מיליון דברים אחרים שנשזרים בתוך האודישן, עד שהוא הופך לרקע שלהם, בעוד שהוא אמור להיות העיקר, לא?

לזכותה של התוכנית ייאמרו שני דברים:

1. זה פורמט שמאוד מאוד קל בו להגחיך ולהשפיל את האודישנים המוזרים והחריגים (כי יש מקום לכאלה שם) ו"גוט טאלנט" לא עושה את זה, דבר שהוא לכאורה אלמנטרי אבל אנחנו כבר יודעים שלא ועל זה מגיע להם שאפו.
2. אסי ישראלוף הוא המנחה החדש, אחרי הרובוטיות הקפואה של בר רפאלי ושאיבת תשומת הלב חסרת התחתית של אסי עזר מגיע ישראלוף - רגיש, קשוב, אבהי אפילו, אותנטי, מצחיק - סחתיין.