הסיבוב הפופוליסטי והגזעני שעשו ב"הישרדות". ביקורת

מסורת זה מסורת. יש מסורת של ארוחת שישי, יש מסורת של על האש ביום העצמאות ויש את פרק המקלחת המסורתי של הישרדות. הפרק כולל הרבה קלוזאפים על הגוף הנשי, על גבול השיעור באנטומיה, ישנם גם צילומי מעלית רבים (מלמעלה למטה וההיפך) צילומי תקריב מולוקלרי על המראה של בועת סבון בין זוג שדיים, בחינה מדוקדקת של זמן מול תנועה של שמפו הנוזל על הגוף הנשי מהשיער או במילים אחרות - יום חגם של הצלמים, שאפשר להניח ששאר הזמן הם מתחבאים בשיחים, בבוץ, בין יתושים לעקרבים - ועכשיו מגיע הפרק בשבילו נרשמו כצלמים בהישרדות וניתן לראות שהם אכן עושים עבודתם נאמנה, נאמנה מאוד.

 

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

הישרדות: כשגיא זוארץ איבד שליטה

הישרדות: לשרוד בעיקר את הפרסומות

 

אבל הפעם יש גם טוויסט, נקרא לזה "מתקפת הסחיות" בראשות מיכל, ורד וענבר; הן עושות לכאורה "שיגועים" של כיתה א' כגון תחרות חפיפת ראש או מה שזה לא היה שם, צועקות, עושות רכבות הסתבנות ובעיקר - מתישות. כל כך להוטות להראות שהן החבורה שכיף איתה שכל מה שיוצא מזה זה תמרור אזהרה ענק - "תברחו". ואם זה לא היה מספיק בכדי לדעת עם מי לא הייתי רוצה להיות בחדר בטיול השנתי גם בעוד אלף גלגולי חיים, הן גם פשוט לא מצליחות להפסיק לרכל, שזה כידוע - מנת הבית של בנות בלי חיים: "שגיא ומעיין יכירו אחד את השניה לעומק הלילה" הן מלחששות זו לזו במיטה, וואו - אולי שני אנשים מבוגרים בקשר רומנטי יעשו סקס, תנו לי רגע להסמיק חצי שעה בצד ואחזור אליכם.

 

ענבר, ורד ומיכל הן התגלמות החבורה של הילדות החננות שמקנאות בילדה שכבר יש לה חבר אז כל מה שנותר לעשות זה לרכל עליה ולהמיר אותה ל'שרמוטה' או לפחות ל'חיה בסרט שהוא באמת שם עליה' כי אחרת - זה פשוט בלתי נסבל מידי. "יש לקשר הזה תאריך תפוגה", תודיע ורד, "אם אתן חושבות שמשהו שם אמיתי אז שאלוהים יעזור לי", תפציר ענבר אל השמיים ומיכל, כמו בכל חבורה טובה, היא זאת שצוחקת מהצד ואולי אומרת לפעמים "די איזה רעות חה חה". צרות עין, מזייפות חדוות חיים ובעיקר והכי גרוע - פשוט משעממות. לזה נצרף גם את נדבך הרוע של ורד ספיבק עם נאום השנאה הנוטפת שלה ליוסי, שכל חטאו הוא שהוא מתגעגע לכלב שלו, "יאללה, עוד שניה אני אתן לך איזה אחת לפנים", אומרת ורד עם מחוות יד של סטירה ומדגימה בלייב שלהבדיל מהטענה השגורה על אפליה סמנטית - 'ערס' מגיע בכל הגוונים והצורות, "הבן שלי בן 8 ולא בוכה ככה!" בקיצור אולי לא שמתם לב, אבל יש לנו בריון על האי וקוראים לו ורד.

ועוד 3 הערות בנושא:

1. אם לא הייתי מתקלחת חודש ואז הייתי צריכה להתקלח פעם ראשונה עם בגד ים - וואלק הייתי מוותרת.
2. לבנות יש ערכת מקלחת הכוללת שמפו סבון מרכך תחליב וכו' ואילו לבנים יש מוצר אחד להכל, כי ידוע שהם גם ככה פסע מלהתקלח עם המשחת שיניים ולסגור עניין.
3. חשוב לדעת שיוסי לא המציא את תעלול השמפו שעשה לרז. למקור לחצו כאן.
4. יש עוד מוזיקה בעולם חוץ משירים של עומר אדם, סתם נקודה למחשבה

 

מנגיסטו מאבד

 

אז מה עוד היה לנו בין התחליב לקרם גוף? היה את שכונת השכונות של הפורמט; אי המתים איבד כל משמעות ומאכלס כעת 4 שורדים שזה פשוט שבט קטן, הלא כן? איפה הימים של נועם טור לבד, דג דגים ועושה טום הנקס מcast away? עבר ונשכח, עכשיו כולם חוזרים מהאי עם אופציה לחזור למשחק. עוד בשכונה של הפורמט - לא אחד, אלא שניים יחזרו, כי זה כאמור "אי המתים - גרסת הסיטונאות", בנוסף - מי שהכי אוהבים אותו ורוצים שיחזור (יוסי) מקבל יתרון במשימה. עד כאן סה"כ - משחק הוגן. אז כצפוי, שלא לומר - כמתוכנן, יוסי אכן זוכה וחוזר למשחק לדאבונם חסר המעצורים של ורד ונתי ואילו מנגיסטו בינתיים - מאבד את זה, כי מי שאין לו מה לאבד, גם לא אכפת לו כבר לאבד גם את זה; מנגיסטו ממשיך במשימה, למרות שהיא נגמרה, מסרב לדבר עם סובביו, שם עוד שלב ועוד שלב בסולם כשירת ברבור של חיה פצועה שממשיכה בצליעה לנסות להגיע למקום מבטחים. היה עצוב אך יותר מזה היה מוזר, ואני בכלל רציתי שבר תזכה.

 

טקס הענקת המדליות

גיא מכריז על איחוד בפאתוס של מינימום נעילת המכבייה: "כאן, על הבמה הזאת, נבחרתם לפני חודש", ההכרזה היא אמנם על איחוד אבל איך שהאיחוד מוכרז יש לנו שתי קבוצות נפרדות מתחבקות שזה אירוני אבל מה זה חשוב העיקר שיש בנדנה חדשה בצבע שחור ("וואו!" מגיבים כולם, כאילו יש צבע שלא היו מגיבים עליו ככה) וגיא חושף במשנה פאתוס נוסף, את הדגל השחור החדש וכולם מוחאים לדגל כפיים ואנחנו צריכים לזכור שזוהי לא אסיפה של מפלגה קיצונית עם פולחן סמלים פטישיסטי, אלא הישרדות.

 

ריזורט מפנק (לא ריזוטו!)

השורדים פשוט נשלחים באמצע המשחק לספא מפנק, (שאותו ענבר ראתה ב"הוטלס קומביינד") ושם הם מנשנשים, מתקלחים עם הרבה סבון ורוקדים לצלילי עומר אדם כי אין עוד מלבדו. הבנות מסתכלות במראה תוך כדי זעקות "אוי ואבוי!" והבנים חולפים על פניה תוך כדי הפטרת "אה מגניב".

 

יוסי מסתבר התהפך על מעיין "היא צרות צרורות" (מתי זה קרה?) אבל שגיא מוכיח נאמנות ראויה לשבח "גם אם היא תמשוך פי שתיים אש אני אעמוד לצידה", איזה קשר לא אמיתי מההתחלה עד הסוף הא? בכל מקרה, כפי שכבר אמרתי לא פעם, הרומן הכי מעניין על האי הוא רומן השנאה של יוסי ונתי. רק חזר יוסי למשחק כבר נתי מושך לו בשיער "אה אתה וואלק אל תדבר איתי בכלל" לא ברור אפילו מה נתי מנסה להגיד ליוסי, מה הבעיה הרשמית שלו איתו אבל ברור שיש לו רגשות סוערים לגביו לטוב ולרע (אח"כ במסרים מהמשפחות הוא לא מפסיק לחבק אותו ולבכות על כתפיו).

 

צפו: פופוליזם גזעני וזול

 

השורדים מקבלים מסרים מהמשפחות אבל אם אתם חיפשתם פעם איך להרוג רגש, דעו שמשקפי מציאות מדומה GEAR 360 זה הפתרון בשבילכם. לא כל דבר צריך להיות גימיק, לא כל תוכן שיווקי הוא רלוונטי ופונה לקהל היעד הנכון (כמה ממכם הולכים לקנות עכשיו משקפי תלת מימד? בדיוק). תנו לראות את כולם בוכים כמו שצריך, בלי אפקטים, באמת שעדיין נתרגש.

הפרק נגמר בהצצה למסר האחרון מהבית, הרי זה הבית של אמיר. הוא נפתח במילים "אינשאללה" וכל מי שלא ידע עד עכשיו מבין - אמיר ערבי. ע ר ב ייייייי. עם אפס זמן מסך בפרק שלם, עד שלרגע שכחנו שהוא עוד שם, ההפקה מחזירה אותו לפריים רק כדי לעשות עליו סיבוב פופוליסטי לאומני בו זה שאמיר הוא ערבי - זה דרמה אמיתית וההמשך לערביות שלו יהיה בפרק הבא. למה זה דרמה? פשוט מאוד, כי אנחנו מדינה גזענית. ניפגש בפרק הבא.

 

 

רגעים לציטוט:

 

מנגיסטו: "זה לא נכנס לי, כנראה אני לא עושה את זה נכון", כלל לחיים חביבי..

 

ענבר: "אם הייתה לי פסיכולוגית בראש, היא הייתה אומרת לי שאני צריכה נשים לידי", מה שלא יהיה, תמשיכי ללכת לטיפול אצלה

 

מיכל: "אנחנו לא סתם נשים, אנחנו נשים חזקות", נשים חזקות באמת לא מתעכבות על להגיד את זה על עצמן כל רגע

 

ורד על אמא של שגיא: "זה הטייפקאסט של הפולנייה", לא אתתתתתת