"ג'ודה": הפתעה נעימה

פרק 3

הסדרה החדשה של ציון ברוך, "ג'ודה", שמספרת את סיפורו של הערפד היהודי הראשון, יכלה בקלות להיות אחת הפדיחות הגדולות שנראו כאן - אבל היא לא. בארץ נטולת תקציב (להזכירם, פחות מ-1% הולך לתרבות) כשהפקות רבות נאלצות להישען על לוקיישן אחד ופרופס מהבית - נראה ש"ג'ודה" תצליח להביא למסך משהו שטרם נראה בארץ ובלי להיראות מגוחכת תוך כדי, שזה כבר הישג מרשים.

 

הסדרה עוקבת אחר יהודה (ציון ברוך), מעין קומבינטור המתמחה בהימורים שמצליח לגרוף סכום כסף אדיר בקזינו ברומניה מה שמביא אל חדרו יפהפיה מקומית מסתורית (אנסטסיה פיין המעולה) המתבררת כערפדית שגם נושכת אותו וגם לוקחת לו את כל הכסף, אותו הסתיר במעין 'חאפריות' ישראלית - מאחורי וילון שקוף.

 

ליפ סינק

הפרק הראשון הציג לא מעט נקודות חיוביות שמראות שיש עוד למה לצפות: מוזיקה טובה, קצב מהיר, רגעי הומור, אווירה סקסית וכריזמה מפתיעה של ציון ברוך כדמות דרמטית. החסרונות של הסדרה הם סצינות על גבול הגרוטסקיות כמו למשל מציצת דמו של חתול דרוס, נטייה ישראלית מושרשת לגזענות כהומור, כמו למשל להגיד לאדם אסייאתי "זוז ג'קי צ'אן" - מיותר. וניחוח של "ערסיות" כלפי נשים (גם כן מושרשת) כמו למשל להעיף מלימוזינה באמצע הכביש בנות בשמלות מיני קצרצרות כי יש קרייסס וזה כמובן עסק לגברים בלבד (בכלל - יש הרבה הערצה סמויה והתכתבות באופי הסדרה עם "הפמליה" בייצוג האבטיפוס של הביזנס מן).

 

אבל, כאמור על אלו מחפים היתרונות - הבימוי של מני יעיש ניכר באופן הצילום ה"קליפי" של סצנות האקשן, עם slow motion סטייל "מאסטר שף" ו-fast motion סטייל "רקוויאם לחלום". הכימיה על המסך בין ציון ברוך לעמוס תמם כחברים הכי טובים היא לא משהו שאפשר לקנות או ללהק וזאת מפני שהשניים חברים הכי טובים במציאות ולמרות הגישה שגורסת שמשחק טוב יכול להציג הכל, לפעמים קרבת נפש עמוקה במציאות פשוט מביאה למסך דברים שגם המשחק הכי משוכלל לא יוכל להביא. בנוסף, נראה שסצינת הליפ סינק בין ברוך לאנסטסיה בחדר המלון עוד עשויה להיכנס לפנתיאון הטלוויזיוני, כפי שקרה עם סצינת ה"אייר גיטר" של "שבוע היום" למשל.

 

לינקים

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

למה ברכת יום הולדת לאייל גולן הופכת לאייטם תרבות?

קנדל ג'נר ופפסי קולה מדגימים: הצד האפל של הפוליטיקלי קורקט

"girls" פרק הסיום: בלי כל הבנות, אבל עם מה שכל הבנות עוברות

 

סעיפים

מעבר לזה, בשכבה העמוקה יותר - יש כאן מהלך מעניין וחדשני בז'אנר שהיה יכול לבוא רק מבפנים (מיהודי) בלי להתפס כקריקטורה אנטישמית - התעסקות בערפדות יהודית, דם יהודי, ערפד משיחי יהודי - כל זה מנגיש לישראלים את הקלאסיקה הנוצרית במהותה של הערפדות; הערפדים הם הרי בני אלמוות (ולמי מותר להיות בן אלמוות ביהדות חוץ מלמשיח?), הערפד שותה את דם קורבנו - ישו מגיש יין למאמיניו ואומר - "קחו שתו זהו דמי" וכו'.

 

כלומר - עולם הערפדים שהיה עד כה בידיהם ההגמוניים של וואספים אמריקאים סטייל "דמדומים" ו"דם אמיתי" עובר מיני 'העברת בעלות' כאשר "ג'ודה" מביא את הנושא ממבט חדש ורענן של הערפד היהודי הראשון, שהופך לערפד בגלל טעות של ערפדית שכשלה בכך שלא "הריחה את יהדותו" של ג'ודה מרוב שהוא חסר אמונה - רק ליהודי היה מותר לעשות סדרה כזאת כבר אמרנו?

 

לסיכום - נראה שג'ודה מתכוון להביא למסך ז'אנר מרענן של אקשן/טראש/מתח/קומדיה, סדרה שיהיה פשוט כיף לתת לה למצוץ את דמנו לכחצי שעה בסוף יום עבודה.

 

"ג'ודה" משודרת בימי חמישי ב-20:15 ב-HOT3 וב-HOT VOD.