האח הגדול הגמר: מילות הפתעה, סיכום ופרידה

טקסט לינקים

טוב אז אביחי אוחנה אתם אומרים הא? מודה שלא ראיתי את זה בא. כבר הייתי מוכנה מנטלית לכתבה על הניצחון של חמימו ומה זה אומר על החברה הישראלית, מוכנה רגשית לניצחון הראוי של שני ומוכנה עם הפספורט ביד לניצחון של שרון גל. אבל אביחי אוחנה? מי זכר שהוא קיים בכלל, אפילו בהתערבויות משרדיות שכחתי לקחת אותו בחשבון והנה הוא קוטף את הניצחון ואת החמישים שקלים האחרונים שלי בארנק.

 

אין ספק שהניצחון הזה הוא מוזר ומעניין, כשמתוך 30 פרקים של "האח הגדול" אולי שניים עסקו בו, ובשום צורה ברורה לעין לא נראה שסומן כפייבוריט של ההפקה או front runner לגמר, להבדיל משני, חמימו ושרון. אם בהתחלה עוד המילים שיצאו לו מהפה היו מעניינות אז לקראת האמצע והסוף של העונה אביחי פשוט נמס לו לאיטו לתוך הזוגיות עם מעיין ונתלה עליה בקביעות, כקואלה ישנונית על עץ בלונדיני ותו לא.

 

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

למה נשים הן השוביניסטיות הכי גדולות?

האח הגדול: האם יש לנו כאן עונה של 'גירל פאוור'?

"אני מצטערת שהגעתי למקום הזה", הפנים החדשות של אורנה

 

 

רקדן

בשלב מסויים אביחי פשוט הפך להיות האקססורי של מעיין (מבחינת עניין ועלילה) - הנה היא יושבת והוא משחק לה בשיער, הנה היא שוכבת והוא מלטף לה את הגב, הכל טוב כן? מי כמוני בעד ליטופים בגב, אבל זה הזוכה של העונה? ואם הוא זכה בגלל הנכות והבית אז תרשו לי לצטט את אחד הטוקבקיסטים שלי: "כאן זה לא 'נזקק נולד'".

 

אביחי נכנס על תקן השואף לכתר של שי חי - לכאורה לא מפחד, אומר מה שבא לו, שש לקראת כל עימות, אבל מהר מאוד גילינו שהוא אולי אומר מה שבא לו אבל רק בשקט מתחת לשפם ובחדר האח הגדול ושהוא אוהב עימותים בערך כמו שפצעים אוהבים מלח. אז מה כן אפשר להגיד עליו? יש בו מן האותנטיות, הוא אוהב את מעיין ללא תנאי, מסוכסך עם אמא שלו ואני מכבדת את זה. בנוסף לכל זה הוא גם תופעת טבע מעניינת כשבשלושה חודשים הצליח להעביר את רוב שער ראשו אל חזהו (שהתחיל כחלק, כפי שגילינו בקליפ הפרידה) ומה עוד גילינו בקליפ הפרידה? גילינו שאביחי היה הדייר הכי אנרגטי בבית! רקדן בלתי נלאה, קופצני, חייכן, שובב, צוחק - מי זה האביחי הזה? לא ברור. האביחי שאני ראיתי שכב רוב הזמן איפשהו ובהה, אבל מציאות לחוד ועריכה לחוד הא חבר'ה?

 

קפסולות רגש

קפסולות רגש משומר

אז מה היה לנו בפרק הסיום: הרבה אנטיקליימקסים ובאופן כללי הרגשה שהתוכן כבר לא משנה ושהקודקודים שם למעלה רק ממהרים לעשות כבר את הגראנד פינאלה המביך שלהם עם "הריסת הבית" עד ליסוד (הכי משחק ספורטיבי מול "רשת"). בפרקי גמר כתיקונם, אנחנו רואים את ארוחת הערב האחרונה של הדיירים בבית, את שיחות הסיכום האחרונות שלהם עם יורם זק - כל זה לא היה וחבל כי שם קורים הרגעים הכי מרגשים ואותנטיים, בהתנקזות אל הסוף, הפריקה משריון ההישרדות החברתית, התקוות והפחדים שעולים וצפים - כל הרגעים האלה, שמי שצופה בריאליטי צופה בו בשבילם פחות או יותר - נגזלו מאתנו. במקום זה קיבלנו קפסולות של 'רגעים משומרים' כלומר - הנה קפסולה של 2 דקות, של 'כל מה שמרגש' רק לערבב עם מים פושרים ולשתות. ומה בקפסולה הזו? גיבוב לא קוהרנטי בעליל של רגעי בכי יחד עם רגעי צחוק, הכל אאוט אוף קונקסט, פול גז על דוושת הרגש עם מוזיקה הירואית וצילומי סלואו מושן ומתחת לכל זה, הרגשת דחיקה כללית ובוטה של "יאללה יאללה להתרגש נו".

 

גם קפסולת 'הרגעים המצחיקים' הייתה בהיעדר תיאור מדויק יותר - לא מצחיקה. רק כוכב כיכבה בה בערך וגם כאן היה חיפזון מיותר, עוד שתי שניות לכל קטע וזה היה יכול באמת להיות מצחיק, כשחמימו התיישב על הביצים והאח הגדול נחנק מצחוק ולא הצליח להמשיך לדבר - זה באמת היה מצחיק, התגובה של דן ואורנה כשראו את סרטון הרגליים של ארץ נהדרת באמת הייתה מצחיקה, אבל הסרטון לא הצליח להעביר שום דבר מזה, וכתעודת עניות מטאפורית, הוא נגמר בפריים של בית קברות עם דממת צרצרים ברקע - תודה הפקה, לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב.

 

חמימו

מסטיק שנגמר לו הטעם

הדיירים נקראים החוצה בזה אחר זה ושרון לא מספיק להסתיר את התדהמה שלו מכך שהשם שלו נאמר ולא נאמר לפני זה "והזוכה הוא"; גל יוצא מהבית אל קליפ מתחנף שאשכרה מציג בעריכה את עזיבתו של שם כמעשה ידיו ולא מראה אפילו רגע אחד מההתלהמויות שלו וניבולי הפה, מעניין.

 

חמימו יוצא וגם נראה מופתע אבל בעצם אי אפשר להגיד את זה בהכרח כי ככה הוא נראה כל הזמן. בראיון איתו ארז וקורין מכים על הסלע ומתחננים לטיפת מים בעוד שחמימו מוכיח את מה שהראה לאורך כל העונה - הוא לא בן אדם לשיחה אלא דמות של קאצ'פרייזים, וככה נראית שיחה עם דמות של קאצ'פרייזים: "חמימו אתה נראה בהלם" חמימו: אני לא בהלם אני מרלבורו לייט" "חמימו, מה החלום שלך עכשיו?" חמימו: "מסטיק עם טעם שלא נגמר", חמימו מה התוכניות שלך עכשיו לעתיד?" חמימו: "בית שאן זה הווגאס של ישראל". סבבה צחוקים וזה, אבל איפה הבן אדם שמתחת? אפשר לדבר איתו? תקרא לו רגע. לדעתי לראשונה בתולדות האח סיימו ראיון בשידור חי לפני שנגמר הזמן המוקצב לו - פשוט כי לא הצליחו למלא שיחה של שתי דקות.

 

שני

ומה נגיד על הקליפ של שני? שני גולדשטיין הייתה אחת המועמדות הנשיות הכי חזקות שנראו באח הגדול לאורך כל העונות, היא שרדה את הניסוי האנושי, את ההדחות, את "הגיהנום הוא הזולת" (סארטר, לא אני) - שלושה חודשים. היא נזרקה על ידי דן לעיני עם ישראל, עמדה על הרגליים, ספגה חבטות מאורנה, אביחי, חזי (ורוב דיירי הבית) וגם כשנשארה לבד עמדה באומץ מול שרון גל. בתוך כל זה, היא ידעה גם לסלוח ולהמשיך הלאה, לפרגן ולחזק את כל הסובבים אותה, גם כשאף אחד לא עושה את זה בשבילה בתמורה.

 

אבל נדמה שאת קליפ הפרידה שלה נתנו לטוקבקיסטים ששנאו אותה לערוך: רק ריבים, צעקות, התמוטטיות, בכי, קנאה ועוד ריבים - בסוף היו שתי מאיות השניה של שני רוקדת. זהו? זאת הייתה שני? מה עם הרגעים היפים שלה עם שם ועדן, מה עם הפיוס המפואר עם אורנה, הרגעים הרומנטיים עם עומר? נעלמו כלא היו. אולי היה אפשר לתת למי שערך לאביחי את הקליפ להוסיף קצת מהטאצ' המפרגן לקליפ של שני, רק אומרת.

 

 

 

אביחי תודה

תודה לכל מי שהתאהב בי

שני יצאה לראיון קצרצר, שילחו אליה את עומר (לך אליה! לך אליה!) וזה נגמר. נשארנו עם אביחי, הזוכה שלנו (כן?) וגם פה אנטיקליימקס - אביחי נראה כמתרגש בקושי, הוא וזק שומרים על שיח אחוקים מהמילואים "אחי, אתה בינוני בפוקר, אני מאג 16 בפוקר". אחר כך אביחי רוצה לתת 'דבר תורה' באורך דקה והאח הגדול מזדעזעז, "דקה??", הוא נחנק לרגע, "אתה יודע כמה קוקה קולה היו משלמים על דבר תורה של דקה עכשיו?" אביחי מוותר ומסיים את נאום הניצחון במילים האלמותיות שאימצתי מיד: "תודה לכל מי שהתאהב בי" ועוד קצת משיח המילואים: "תודה על מעיין אחי, אח גדול: שמור עלייה אחי".

 

סטוקר

הרגע הקריפי של העשור

הגיע הזמן גם להיפרד מיורם זק, הרי הוא האח הגדול בצורת עין ביונית מדברת; זק אומר מילות פרידה בתור האח הגדול בעודו "מתהלך חופשי" בבית עכשיו כשכולם יצאו - ואין דבר יותר קריפי מזה. "אני זוכר שהייתם מבשלים והריחות היו מגיעים אליי"... כמו חיית מרתפים/ הגיבן מנוטרדם/ הפנטום של האופרה/ ועוד. "אהבתי את השיחות בוקר שלכם אבל גם להקשיב לשיחות אל תוך הלילה".... "במיוחד אהבתי את הרגעים הארוכים בהם הייתי צופה בכם ישנים..." אמא'לה!

 

לסיכום - נאום 'הסטוקר מסתובב חופשי בבית' יהיה אחד מהרגעים הטלוויזיונים המפחידים והמשונים בהסוואה של לגיטימיים ומרגשים - שראיתי.

 

ועכשיו תורי להיפרד ממכם:

בתוך כל הבדיחות והירידות - האמת היא שנהניתי מכל רגע, היה לי את התירוץ המושלם לא לצאת מהבית פעמיים בשבוע ("אה סליחה, אני לא 'רואה האח הגדול', אני עובדת!") וכולם חושבים משום מה שאני אוטוריטה בתחום וכך בכל מקום בשיחות סלון על "האח הגדול" זכיתי לכבוד והדר וכעת אני יכולה למות בשלווה.

 

גם אתם הקוראים הייתם משהו משהו של קוראים, המשכתם לקרוא כשגלשתי מעל 1,000 מילים (רוב הזמן) וחיכיתם בסבלנות כשהטור התאחר כי קמתי רעבה וכידוע - פיקוח קורנפלקס דוחה האח הגדול. נהניתי אפילו מטוקבקי הטירוף ואולי אכין כתבת "המיטב" שלהם בהמשך.

 

זהו, לי אין אפקטים כמו של יורם זק אז אני אלך בלי אור אלוהי בוהק אבל תדמיינו את מיטב הדרמה! טוב להודות לשם וטוב להודות לכם, להתראות עד הפעם הבאה.