האח הגדול מציג: מיהו הגזען החדש?

מסוק הגזענות

האם משהו בעצם קרה בפרק של אתמול? קצת שני רוצה לישון, קצת חמימו ואנדל בדואט מרגש, קצת משחקים כדורגל עם הראש של שני, סליחה, עם כדור מאולתר והרבה משימת הארוחה בשחקים עד לפנות בוקר. לצפות במשימת השחקים הרגיש כמעט מייאש כמו להיות בה; הלילה ירד במשימה ובסלון ביתי, הדיירים יצאו לסבב ה-89, נהיה קר, הרוח התחילה לנשוב, אבל רגע - צריך לאכול עוד סורבה תרד. יש משימות שמקומן ב"הישרדות" ויש משימות שמקומן באח הגדול (אף אחת) אבל נחזור לזה.

 

בתיאבון גזען

אנדל, כמו שאומר ארז טל, "שתה מיץ אומץ" (טרופית משמש?) ומחליט להתעמר קצת בשרון גל. אז מה היה שם? גל קיבל מסוק עם הכיתוב הלבבי: "אם ציונות זה גזענות אז אני גזען גאה". כאן פשוט צפינו, מי מאתנו עם צמרמורת קרה במורד הגב ומי לא, בחבורת אנשים מביטה לשמיים, קוראת את המשפט 'אני גזען גאה', מתרגשת ואומרת 'איזה יופי'. הייתכן? ייתכן.

 

גזענות

לכל אדם בבית האח הגדול יש אמות מידה ועקרונות סובייקטיבים, מותאמים אישית הקשורים רק בו, כלומר: הגבול של אורנה זה לא לצחוק על סרטן, הגבול של שרון זה אלאור אזריה, הגבול של חמימו זה רגל קרושה והגבול של אביחי זאת ג'ודי - אבל אף אחד לא "לוחם" במלחמות צדק שלא שייכות לחצר האחורית שלו. אז היות ודיירי הבית הנוכחים הם לא ערבים (לא החצר האחורית שלהם) ואין להם אמות מידה קולקטיבית אוניברסליות משונות כמו "לא להיות גזענים" - כך הם באמת ובתמים לא רואים שום פסול, שום צרימה, שום אוקסימורון במשפט - "אני גזען גאה".

 

אנדל הוא שילוב של ערכי החצר האחורית וערכים אוניברסליים, כאתיופי במדינת ישראל - המילה גזענות מהדהדת בו אחרת (לצערי) מאשר בשאר דיירי הבית ורק מלשמוע אותה הוא כבר נהיה דרוך, עם זאת - לכאורה, זו לא "הגזענות שלו" כלומר - לא מדובר על אתיופים מדובר על ערבים אבל שימו לב למשפט הזה ('זה בסדר, זה לא אתיופים זה ערבים'). למזלנו אדם אחד בבית הזה מוכן להגיד את מה שברור - גזענות, זו גזענות, זו גזענות. התכונה עצמה היא שלילית וחשוכה, אין גזענות טובה וגזענות רעה, אין 'גזענות גאה' לגיטימית. הייל? אה כאילו, סבבה?

 

הבנת הנקרא

נחש שמרגיש מותקף הולך אחורה

אנדל, נכון - מתעמר בשרון גל, אבל גם כשהם נשארים רק שניהם בשולחן האוכל ואנדל מנסה להסביר לו כמה מהנקודות לעי"ל - גל שבוי בתוך קונספט של חשיבות עצמית, עליונות והתנשאות. האם זה קשור להיותו יליד הארץ, לבן, חבר כנסת לשעבר מול אתיופי צעיר? אני רק שואלת רטורית. בכל מקרה, על כל טיעוניו של אנדל גל יענה תשובות סטייל אורנה דנינו בהן הבן אדם מולו פשוט בטל ומבוטל משום מה ואין מה לדון. "אתה פתטי, אתה ילד. אני לא מגיב למי שלא מגרה אותי אינטילקטואלית, התמודדתי עם 70 חברי כנסת שמאלנים (וואה וואה מתקפת הזומבים), אם יש לך בעיה עם השלט כנראה שאין לך הבנת הנקרא" וזה רק חלק.

 

מסקנה: אנדל - הוא תינוק ושרון הוא מלך. לאנדל יש בעיה עם גזענות כי הוא פשוט לא מבין הבנת הנקרא! עכשיו הכל ברור, לו רק העלייה האתיופית הייתה יותר משקיעה בשיעורי עברית ולשון - בעיית הגזענות הייתה נפתרת!

 

שני זורקת זין

היום תורי לזרוק זין

מזמן לא שיחקנו במשחק האהוב והידוע- 'שני VS שאר הבית'. הפעם: שני ישנה עד מאוחר ולא רוצה לחלוק את הטבק שלה. בני הבית מקימים אסיפה ומודיעים לשני שנפל הפור והטבק הוא של כולם, שני לא מוכנה לקבל את עקרונות הקומוניזם החדשים ומסרבת. על השולחן דיון עקרוני - אם כולנו אחד והאחד הוא כולנו, למה לא הזמנתם אותי לאכול אתכם חומוס? שאלתי את המשפחה שלי אותה שאלה בשישי האחרון.

 

עקרונות הסולידריות מתגלים כמאוד סובייקטיבים ונזילים וחבורת 'אביחי-מעיין-דן-אורנה' הולכת למטבח להסקת מסקנות: "שני חיה בסרט, מתמסכנת", תאמר אורנה, "בטח לא הולך לה עם הבחור", אח אורנה - התגעגעתי למיזוגניה הנשית שלך, איזה ביצ'יות בחורות נהיות כשהן לא מקבלות ז** הא? כרגיל - אין במשוואה אישיות, רגשות, תגובה למערך חברתי מסויים - כל הפלט האישיותי של שני הוא תוצאה ישירה של האם הולך לה או לא הולך לה עם עומר ותו לא.

 

שעמום בשחקים

שעמום בשחקים

המשימה האמיתית בה עמדו בגבורה מתמודדים היא המשימה שלנו הצופים לראות את זה עד הסוף; המשימה התחילה בבוקר ונגמרה בלילה, נעה בין מטופשת למגעילה והייתה כמעט כל הפרק. בחייאת - שימו לי את 'המשימה המלאה' במאקו ואם נורא לא יהיה לי מה לעשות בחיים אני אסתכל אבל עשו טובה - שחררו לי את הפריים טיים.

אז מה היה לנו בין ריגושים והקאות? דיירי הבית עולים השמיימה, שני מקבלת התקף חרדה וצורחת על כלום, שרון גל רואה בצל חי ומקבל התקף חרדה גם. גל, שאובייסלי לא ראה את ויקה מהישרדות אוכלת עין של פרה - לא מבין מה עוד מחכה לו במשימה שכזו ורוצה לפסול את המשימה על השלב הראשון. כולם מתנגדים אבל איכשהו בכל זאת ההחלטה נופלת ברוב קולות של הקול של שרון גל בלבד ומוותרים על הבצל. כשג'ודי תנסה להסביר שיש הבדל בין 'מגעיל' ל'אפשרי' ובין 'קבלת האחר' ל'גזענות' גל יעצור אותה בבוז: "ג'ודי, ג'ודי - זה לא הזמן לפלפולים". במקום בו פוסלים בצלים יפסלו גם ערבים ואתיופים, תזכרו.

 

תולעת

תולעת תמורת אמא

עכשיו הדיירים צריכים לשתות תולעת חיה ומתנוענעת (יופי שרון) כדי ששני תוכל לדבר עם אמא שלה, ואיכשהו למרות אירועי היום האחרון כולם עושים את זה בשבילה והיא זוכה לדבר עם החברה שלה שטוענת שילדה אותה לפני 26 שנים, השתיים משוחחות וה"אמא", שלמדה כמה פרקי תושב"ע אצל אמא של אביחי, משחקת גם היא במשחק הטרנדי "הרמז" ומצטרפת לאזהרה מפני דלילה.

 

אח"כ יצטרכו הדיירים לתת את רמת הגולן תמורת שיחה של אנדל עם אחיו, השף ייתן להם אופצייה או זה או רגל קרושה, הדיירים ייטעמו מהרגל הקרושה ויציעו לוותר גם על יהודה ושומרון. מה קרה שם עם המאכל המסורתי שכמעט עלה לדיירים בחייהם אפילו יותר מחרקים מטוגנים?.. אנטי אשכנזיות? גזענות? ציונות?

 

הדחה

אחרי 20 אלף שנה הדיירים מוכי החרגולים והרגל הקרושה והרגשות הסוערים משוחררים חזרה לבית, במטבח ינהלו מעיין ושרון גל שיחה מרגשת אחושקשוקי מלב אל לב: "איזה מדהים הא? חבל על הזמן. וואו. מטורף. ילדים זה משהו. כן כן. חוויה. מדהים. איזה כיף הא? וואו כן". תגידו, יש את זה גם בפודקאסט?

 

בצד השני של הבית חמימו לוקח את הדמות החמימויית צעד אחד יותר מידי קדימה וטוען שהחרגול זז לו בבטן, נוגע לו בעיניים (?) עושה תנועות אגן ומשתלט עליו. בקיצור - חמימו חושב שכמו ספיידרמן הוא ברגעים אלו הופך ל'חרגולמן' ונראה שבתוך תוכו הוא דווקא מתרגש.

 

ציטוטים

רגעים לציטוט:

 

שרון גל לאנדל - "כולנו הגענו מצפון אפריקה", מה?

גל לאנדל - "אתה לא בן אדם אתה ילד", הולך ומסתבך

אורנה: "מה זה?", שני: "עוף טחון", אורנה: "איזה טעם יש לזה?" שני: "של עוף", לא, של מרשמלו תות בננה

 

אורנה: "הנה בעלי, אה הנה הגרוש שלי", אופסי דייזי

 

אורנה על שני: "הפערים בינה לבין עומר ענקיים", לא כי את ודן מאותו הכפר

 

חיים לשרון: אני חייב לעשות קקי", תקרא לו שיבוא לנגב לך

 

אנדל לעדן: "את מרככת אותי": זה לא אמור להיות ההיפך?