פחות באווירה טובה: חזי הולך הביתה לשחק דומינו לבד

שני ודן

איך חזי "מפיל פה את כולם כמו דומינו" הודח הא? ואיזה תזמון מצער, בדיוק אחרי שהוא ועדן סגרו על קומבינה אחרי שחזי החליט שהוא מעוניין להתקדם במו"מ בעזרת טבלת חסרונות ויתרונות; תמיד טענתי שהרומן הזה שופע תשוקת אמת מתפרצת, אבל נחזור לזה.

 

הפרק נפתח במשימת האופניים, סתם תודה לאל, אחרי רק 345 פרקים סיימנו עם המשימה הזו סוף סוף, ועכשיו המשימה היא רק הישרדות חברתית גרידא, המשימה הקשה מכולם הלא כן? הלא כן. שני קוצצת פטרוזיליה במטבח, כשאורנה עוברת שם ודן אומר לה משהו כמו "תראו תראו איזה נסיכה של שבת קודש קודשים מואה מואה", בחירה אמיצה של דן, בהתחשב בכך ששני שם לידו עם סכין ביד.

 

"תוריד לעצמך כאפה", רושפת שני לעברו, "אני פשוט עם פטרוזיליה ביד" ושוב שיחת ה'מתחנף' או 'מת על סביבתו' יוצאת לדרך, רק שהפעם דן מביע דאגה לבריאות נפשה של שני, "אני לא נעלב. אני מוטרד בשבילך" (אאוץ') ואילו שני פשוט הייתה מעדיפה שדן ימות לעת עתה, תחושה שמתחזקת אחרי שהוא לוקח את מעיין על הכתפיים במסווה של "בואי נראה רגע אם את כבדה", תרגיל מס' 1 באומנות הפיתוי. אבל אפשר להבין את שני, היא שבורת לב וצריכה להתקיים ליד מי ששבר אותו, אחד העינויים הכי קשים מנשוא שאדם יכול לעבור, אז אני בינתיים סולחת לה על הכל.

 

מעיין

בינתיים מעיין חווה בוקר שונה לחלוטין כאשר היא 'מקבלת מסוק', כמו שזה נקרא בבית האח הגדול ומשתוללת משמחה מדבקת וכובשת ומי ששם לקצור את הפירות זה אביחי כמובן, שזוכה ממנה לזינוק אוהב. אבל מה שנראה מהצד כניצני אהבה אורגניים מסתבר בתור "הפרוייקט של אביחי", כשאביחי אומר בחדר האח כי מעיין כמעט כבושה לחלוטין ורק צריכה עוד איזה 3, 4 שבועות בצנצנת החמוצים עד שתהיה מוכנה. אין כמו פרוייקט מחושב היטב בשביל לספר לנכדים. בהמשך הרומנטיקה אפילו תגדל כאשר אביחי יגיד לדן שדווקא הוא חושב שיש מצב עם מעיין: "כי למרות שאין לה אינטלקט כמו שלו, היא כמהה לידע". אוי אביחי אביחי...

 

חיים השטן

ואם כבר רומנטיקה יוקדת - עדן וחזי מתכנסים בנסט ומחליטים לאחר שקלול נתונים רבים, להתחיל לישון יחד בלילות אבל מה רב היה צערם כששכחו לרגע שהם ישנים בחדר עם הילד הכי מעצבן בטיול השנתי, הרי הוא חיים. זה התחיל בזה שהוא שר בקולי קולות למרות שכולם בחדר רוצים לישון וכאן העולם מתחלק לשניים - אלה שחושבים לעצמם: "פחחח איזה מלך החמימו הזה, איזה גנוב, אני מת עליו חה חה" ואלה שחושבים לעצמם: "וואט. דה. פאק" נחשו באיזה צד אני, וכמה שמחתי לגלות שגם כוכב הצטרפה.

 

כוכב, מתחילה כמו שאומרים, "לגדול עליי". בעוד כל חברי הבית מתבאסים להם נוגות בפאסיב אגרסיב עדין, "די בא לנו לישון, כאילו, אם אפשר" רק כוכב לא רואה ממטר ופשוט יוצאת עליו, יש יאמרו כבהמה, יש יאמרו שמגיע לו. שתי התשובות נכונות אבל השנייה יותר.

 

אנדל וחיים אנדל ומעיין

כאמור, חיים הוא הילד הכי נוראי בטיול השנתי ומתוקף התפקיד אחרי שהעיר את כולם עבר לעשות שיימינג לעדן וחזי - "יה תראו! איזה מהלך יא חזי!" פשוט נורא מכל הבחינות. אבל בסוף אפילו חיים, ששקוע עד הצוואר בדמות שלו, הצליח להבין שהוא לא בא טוב לדיירי הבית - הבעיה שהוא לא יודע איך להתמודד עם זה. אז מה עושים במקרה כזה? פונים לאלוהים שבשמיים. וכך אנדל וחיים פותחים בדיאלוג שחידון התנ"ך מחוויר לידו:
חיים: "דרך ארץ קדמה לתורה אחי".
אנדל: "שמור מעת צרה אחי".

אלוהים: "חבר'ה תוציאו אותי מהסיפור הזה".

הבוקר שאחרי נפתח בעוד דיאלוג שייכנס לספר דברי הימים של הדיאלוגים, כשמעיין טובת הלב מבינה שחיים בסך הכל צריך חיבוק (וריטלין וריפוי בדיבור) ואומרת את זה לאנדל, אנדל בתגובה מסתכל עליה ואומר לה: "מה זה הזבל הזה שיוצא לך מהפה?" אהבתי ואימצתי.

 

כוכב וחיים

בערב הדיירים בחדר וחיים אומר את האמירה הלא רלוונטית שאם היה זמר, אז שמוליק היה הנהג שלו. רק שמעה כוכב את הביזוי של בעלה והדגימה נשק אוטומטי מהו: "סתום את הפה שלך תחזור לבאר שבע אתה יכול אולי לעבוד אצלי בלנקות אסלות יא קופסא יא נעל" - משמע, לא אהבה את מה שאמר.

 

שמוליק בינתיים שוכב שם כמו דג מת שמחכה שישימו בו לימון ופטרוזיליה (איפה שני עם מה שקצצה) וחיים עדיין מסרב להכיר בכמה דברים: הראשון הוא שהוא כעת בריב, נראה שחיים לא מבין סיטואציה כזו בכלל והשני הוא - שכוכב כבר לא אמא שלו ולא רק שהיא לא אמא שלו, היא ממש לא אוהבת אותו. חיים אולי מסכם את כל זה בעצמו כשהוא אומר לכוכב "אל תהרסי את התמונה", עוד סלנג כושל או שמא ביטוי עמוק להיאחזות בתפיסת מציאות מנוכרת? כנראה הראשון.

 

ואז קרה האירוע שנקרא לו בשם הקוד - "מכשפה רעה, הקנאה מעוורת", אירוע ההעמדה להדחה של אורנה את כוכב. כוכב מה שנקרא, לא יודעת להפסיד בכבוד, רק שמעה שאורנה מעמידה אותה והפכה למעין תוכי הסובל מטורט שנכלא בתוך הבית ולא מוצא חלון ומצליח להגיד רק את המילים "מכשפה, רעה, הקנאה, מעוורת" (מעניין לדעת במה בדיוק כוכב חושבת שאורנה מקנאה) וכך ייראה הדבר במשך שעות, עד שכוכב "תעשה ספורט" (תקפוץ על החבל כ-5 פעמים) תירגע ותצא אל פינת העישון, שם יושבת גם אורנה.

 

עד כאן הכל טוב ויפה, הפסקת אש, בלי התקף טורט, בלי מכות אבל אז שם, חרחרן מס' 1, לא עומד ברגעי הטרום שלום האלה ולוחש לכוכב - "ימותו הקנאים הא כוכב?" כגפרור בוער על מדורה שכמעט כבתה והנה אנחנו מתחילים שוב - "מכשפה! הקנאה!" עכשיו אני אגיד לכם משהו: כוכב וולגרית, מטורפת לפרקים, תוקפנית וכו' - אבל שם יותר גרוע. כי שם רודף מלחמה ובכל הזדמנות דוחף לקרב, לסכסוך, לפיצוץ. הדבר הכי נורא בשבילו יהיה אם כל דיירי הבית יסתדרו ביניהם וגם - מה אתה יושב בפריים טיים בערוץ 2 עם קיסם בפה?

 

 

 

רגעים לציטוט:

 

אנדל: "רגל אלוהים לא דרכה כאן", עושה חיים משוגעים בבית האח הגדול

 

אנדל לשני: "עצה שלי - אל תתני לאנשים להיכנס אלייך", באמת, נהנה מהחיים סך הכל

 

אביחי: "אני לא צריך בחורה עם רמת אינטלקט כמו שלי, אין דבר כזה", תנוח

 

כוכב: "מכשפה, מכשפה רעה, הקנאה מעוורת", יאללה מי מרים את הכפפה ומלחין את זה? להיט אמיתי