האח הגדול: האם יש לאביחי סיכוי עם מעיין?

מעיין ואביחי

הפרק נפתח ואנחנו מגלים שדיירי הבית עדיין מפדלים ומדוושים איפה שהשארנו אותם, כאוגרים מסכנים בחנות חיות מחמד נטושה. מסתבר שמשימת המדוושים לא מתה רק מתחלפת - במשימת עשירים עניים ובהמשך במשימת שוטרים וגנבים (מה קרה הפקה? נגמר התקציב עם הבאנג'י?) בינתיים מתמודדים דיירי הבית עם הצער על עזיבתה של תהילה, "עכשיו אני השמנה היחידה", מקוננת כוכב, "הוציאו אמת, השאירו שקר", מדגישה עדן אמיתות מוחלטות. אבל דיווש לחוד ותהילה לחוד כי יש שני נושאים חמים על הפרק ולא, "הרומן" ה"לוהט" וה"אמיתי" של עדן וחזי הוא לא אחד מהם.

 

1. מעיין, אביחי ושיטת המקל והגזר
אביחי המסכן כל כך מאוהב במעיין שהוא כבר יורה לכל הכיוונים עם כל ההתנהגויות, רגע הוא יושב מולה, מהופנט מיופייה, לא יכול להפסיק להשתפך על כמה שהיא קיסרית הנשיות ומלכת היופי, רגע הוא מחליף את המחמאות ב"סתמי, מפגרת". אביחי, כמו גברים רבים שגידלו ביטחון עצמי רעוע על יסוד יציב של חוסר בטחון (חזי גם אתה שם), לא באמת יודע איך להתנהל עם ביטחון באופן עקבי + לא באמת הפסיק לפחד מנשים.

 

וכך, אביחי צריך לפעמים כדי להרגיע את תחושותיו ו/או להסתיר את עצמתם ממעיין - לזרוק איזה 'מפגרת' למדורה, כדי ש"לא יעלה לה לראש", שזה אגב ביטוי הדגל של הגברים חסרי הביטחון באשר הם.

 

שני ודן

2. שני, דן וה"זה לא יילך ביננו" הענק שבחדר
שני התבייתה על דן. באופן שהוא מלחיץ ומעורר השראה בו זמנית; היא רוצה את דן, היא נמשכת לדן - והיא מראה את כל הנ"ל לדן. דן לעומת זאת, מצד אחד קצת רצה מצד שני לא, מצד שלישי אם זה כזה קל אז אולי בעצם לא בא לו, מצד רביעי אם רוב הבית שונא אותה אז אולי זה לא כדאי לו אסטרטגית, מצד חמישי אם היא לא שמה לאה גולדברג באייפוד אז אולי אין בכלל מה לדבר. בעיה.

 

בשעת לילה מאוחרת, אחרי התגודדות עם החבר'ה שתומכים בו במאבקו הצודק לא לישון עם שני, דן מחליט ללחוש לה את גזר הדין בלילה במיטה. שני מצליחה להחזיק את עצמה לרגע וחצי של "סבבה אין בעיה בכיף" אך הופ, תוך כמה דקות נפלט לה "אתה פחדן", מה שכנראה נכון. בהמשך סיוטו הגדול של כל גבר שהרגע נפרד ממישהי יתגשם - ודן יהיה סגור עם שני לבד באוטו בלי אפשרות להימלט, שם ירגיש את נחת זרועה + יתדיינו על ההבדל הסמנטי מהותי בין "חנפן" ל"שואף להסתדר עם סביבתו". אבל אל חשש רודפי שלום - אחרי ששני תראה את מופע הסטרפטיז של דן, חנפן או שואף להסתדר עם סביבתו - הכל יישכח וייסלח.

 

משטרה

4. אנדל ומשימת המשטרה
אנדל לא מוכן ללבוש את המדים ובואו אני אגיד לכם משהו לפני שנכנס לזה בכלל - אני מעריכה בן אדם עם גבולות ועקרנות. אחרי שראינו כבר בריאליטי הכל - מצמחונים שאוכלים בשר ועד לסתם משימות משפילות וחסרות הצדקה, זה מאוד מרענן לראות מישהו שמסוגל להגיד "עד כאן, מצטער". אנדל, שעבר טראומות משוטרים כנער אתיופי צעיר, חטף מכות, נעצר ועוד - לא מסוגל להביא את עצמו להתחפש לשוטר והבית מתחלק לשניים - לצדקנים וטרחנים ולאנשים רגישים שמקבלים את הרגישות שלו.

 

בעוד אנדל מנסה להסביר את המצוקה שלו הוא מביא את הדוגמא - "זה כמו שאבקש ממך ללבוש מדים של נאצי", מיד מסתער עליו הבית כמוצא שלל רב, עם התגובות הכי צפויות ושטחיות של - "אסור להשוות!!!" כאשר זהו פשוט מפלט רטורי קל, פשטני ובריוני, כי הרי אינדל לא משווה, הוא לא ישב ואמר - משטרת ישראל זה כמו הנאצים, הוא השווה תחושה ובשביל להשוות לאורנה או דן את התחושה שהוא מרגיש, הוא מצא משהו שבשבילם הוא מזעזע, קו אדום מוחלט - על מנת שיבינו שהוא מרגיש מזועזע ושהגיע לקו אדום מוחלט. זה הכל. ודרך אגב - כולם יכולים ללמוד מתאלין שמיד הפנימה את הרגישות שלו, לא ייחסה את זה לעצמה, למדינה או לערכי מולדת ופטריוטיות, פשוט קיבלה את החוויה הסובייקטיבית שלו במלואה ואפילו פרצה בבכי מהמחשבה על איך אנדל ירגיש כשתלך לידו במדים. נסיכה אמיתית.

 

שם

5. שם ממשיך להיות מעצבן
מעיין רוצה להכין עוגה לאמא שלה (וחמותו של אביחי) אבל שם רוצה לעשות לה את המוות כי ב-15 דקות האלה של העוגה היא לא תחפש מפתח לשחרורו, שוב וכרגיל - שם מרוכז בעצמו לחלוטין, מפונק, קפריזי וילדותי. ומה שהכי עצוב כאן, זה שאין לו מושג שהוא כזה.

 

רגעים לציטוט

 

עדן על שני ודן: "רומן בשקל וחצי", לא כי הרומן שלך עלה יותר

 

הבנים לדן: "מקווים שתישן לבד הלילה", ברכת הגבר לגבר הבינלאומית

 

כוכב: "אני מרגישה את העצמות שלי על הפלאנצ'ה", שמוליק תביא טריאקי

 

שני עושה לאנדל אבן שושן: "תעשה מזה קוריוז, תעשה מזה פארודיה, תעשה מזה פרדוקס"

 

כוכב לדן אחרי הסטרפטיז: "יו איך מתאים לך!", שמוליק - תביא את הטריאקי

 

אורנה רואה דונאטס: "אוי ואבוי איך אני אמורה לאכול את זה", בהנאה רבה אולי?! מחוקה אצלי לעד

 

שם לאביחי: "תעשה את הקקה שלך אחי, אני יודע שזה לוקח לך זמן", אחים לנשק

 

אביחי לאמא של מעיין: "מזל טוב לחמותי, ניפגש בחוץ", מחשבה בוראת מציאות