האח הגדול פותח עונה: כולנו אמא של חיים

חללית האם של הריאליטי נוחתת על כדור הארץ שלנו לעונה שמינית ואחרונה כפי שאנחנו מכירים אותה. אחר כך הכל כבר יהיה שונה וארז, קורין או יורם זק לא אחראיים יותר על שום שי חיים למיניהם שהולכים בעולם בועטים בקרטונים ושוברים כוסות.

העונה החדשה נפתחת בבילד אפ המוזר והמיותר שהוא - איך נראה הבית עכשיו?? למי אכפת. נראה די אותו דבר הרי. צבעתם קיר, הזזתם ספות - למה אתם חושבים שבתוך הקרקס האנושי, הנשיונל ג'יאוגרפיק של בני האדם שמשודר מולי במסך, גולת הכותרת של כל העסק הזה זה עיצוב פנים?

אז מה היה לנו שם חוץ משטיח על המדרגות? אוסף חדש נושן של הטייפקאסטים המוכרים כמובן: המבוגרים, השמאלן התל אביבי נגד הימנית הציונית, הברמנית הכוסית (זה תמיד ביחד, כמו ביצה ותרנגולת; את כוסית משמע את ברמנית משמע את כוסית), העממי עם מטבעות הלשון, הסיפור הטראגי, הדתייה, הטראנס (שהיא שתיים במחיר אחד כי גם ערבייה) והחתיך הגולש.

משום מה, גם השנה, כבכל שנה, יש משימה סודית מייגעת כאשר מחצית מהמרץ של תוכנית הבכורה מושקע בלהשקיע את הצופה בה, כשבעצם - זה הדבר הכי פחות מעניין עכשיו. אכפת לי אם יאמינו שכוכב אמא של חיים בדיוק כמו שאכפת לי אם היו מאמינים לה שהיא אשתו של שמוליק, איפה השוס הגדול? לעבוד על אנשים בטלפון כבר יותר מסעיר.

אז אם כבר כוכב והמשימה, קבלו את מה שמסתמן בתור הקאצ' פרייז של 2017: לא עוד #יותרמבוכריס, מעתה אמרו- #אניאמאשלחיים. מה קרה? בסך הכל אמרו לכוכב לשכנע את כולם שהיא אמא של חיים אז כוכב לא הולכת סחור סחור ומתחילה כל אינטרקציה עם הנחת הקלפים באופן ברור על השולחן - נעים מאוד, אני אמא של חיים. יש בזה פסול? פחות מלסדר לבעלה את השיער עם קצת ליחה טרייה.

יש לנו גם את המחליף של קותי (שהחליף את ג'קי) - חיים העממי, שפחות התחבר למקצועות בתיכון ויותר לחבר'ה מכיתה י"ב, שמדבר על נשים כמו מורה נהיגה מטורלל אבל נראה שעם עריכה מדויקת - דווקא יכול להיות פה מצחיק. יש לנו את אסתר, אשכנזיה עם חיתוך דיבור של המורות הכי רעות שהיו לכם בילדות וש' שורקת בדיוק כמו של יונית לוי, נכון שהיא מתנשאת אבל זה רק כי היא יותר טובה מכולם, מה לעשות. המזל של הפלח האשכנזי זה שהיא לפחות ימנית, אם הייתה אשכנזיה, דידקטית ובנוסף לכך שמאלנית - זה היה הסוף שלנו.

ואם כבר השתמשנו ב-N WORD של ימינו, 'שמאלני', אז יש לנו גם את שם ברדוגו; שם הוא בן לאליטה תל אביבית, שמחזיק בדעות שמאלניות קיצוניות כמו: "לראות ילדים מתים בעזה זה לא נעים" ונכנס לבית האח בעיניי עצמו כסוס טרויאני ובעיני ההפקה כבשר תותחים העולה לעולה.

יש לנו גם את מעיין, בובת הברבי עם הדופק שהדגימה 'קריאה צמודה' מהי עם השיר של עומר אדם, האקס: כשהוא אומר "איפה את?" הקטע הזה עליי, "כל היום מדברים על פוליטיקה וסקס" - זה פחות. מעיין אומרת שהיא אוהבת כל מיני גברים אבל שעכשיו בא לה מישהו עם גלאח ופה חלקלק. אז בנים, אם יש לכם פה חלקלק - לכו למעיין ותתרחקו ממני כי זה נשמע ממש דוחה ומוזר.

אינדל הוא מה שסאות' פארק קוראים לו בתוכניתם (ואני מצטטת!) token black guy אבל היופי וההפתעה בו היו כשהישיר מבט למראיין ואמר לו - "אני יודע שלקחתם אותי לתוכנית רק כי אני אתיופי" "מה פתאום", מתרעם המראיין וממהר להחליש את שיר הרקע שבחרו לתעודת הזהות שלו, שירו של הראפר השחור קניה ווסט, סתם זה מה שיצא בshuffle. מודעות עצמית זה המצרך הכי נדיר בבית האח הגדול אז אולי יש פה פוטנציאל לעניין וגם אם יימצאו לו בחורה כבקשתו - אתיופית בלונדינית עם תחת גדול או שיער אדום, זה יהיה הן מעניין והן נס רפואי (עדיין עדיף מ"פה חלקלק").

תהילה - don't go there בכלל!

עדן - יפה, בעלת יותר חצאי אחים מהילדים של גואל רצון, "התנסתה" ב"חוויה" לסבית במשך שנה בשביל הכיף החווייתי. אביחי - מתעוור ואולי יהיה מעניין, חזי - כפילו המודרני של אריס סאן, שואף לבידה בבית אך כנראה ייאלץ לגלות את קסמם המתון של מגבונים לחים, עושה רושם לנטייה מיזוגנית כאשר בכל פעם שמדבר על אישה קורא לה באופן כמעט בלתי רצוני "שבורה" גם לילדה בת ה-14 שנישק בילדותו.

תאלין - מלכת היופי הטרנסית. מעבר לקוריוז שאותו כולם ייאלצו לעכל ולרגעים הקסומים שעוד צפויים לנו בבית האח ("רגע אז את בן?" "מה יש לך שם למטה?") היא פשוט נראית כמו בחורה נורמלית, עדינה, רגישה.

מה שמו מברזיל - עמרי בן נתן של העונה; אני חתיך אני יפה החיים טובים, בחורות, ים בירה. תעירו אותי טוב? צריכה לעבור למתמודד הבא.

אורנה הדתייה המפלרטטת - היא שומרת מצוות אך גם יוצאת לפעמים למקום המדלוק "החתול והכלב" משם היא אף תחזור לעתים מאוחר בלילה. יין ויאנג, אש ומים, רוח ואדמה, פלרטוט ושכינה.

שני מצהלה - אני מלכת הכיתה, אני מוחרמת, אני טום בוי, אני כוסית, אני לא רוצה לדבר על זה, הנה אני! איפה המצלמות? בשורה התחתונה - דומה ליעל פוליאקוב ותזכרו מי אמרה את זה ראשונה.

בסופו של דבר הפרק הראשון של העונה של האח הגדול הוא כמו לקרוא שעתיים תפריט ואז לשמוע מהמלצר: "מצטער אנחנו סוגרים". אקספוזיציה אקספוזיציה אקספוזיציה - והופ! סוף הסיפור. גם הפרק הבא לא יהיה מעניין וגם לא זה שאחריו. כל עוד הדיירים עוד מדיפים את ריחות החוץ ואת אישיותם הנרכשת - אין מה לראות. האח הגדול הוא בדיוק כמו תבשיל חורפי, אשר טעמו הולך ומשתפר דווקא כמה ימים אחרי בישולו, כשהדיירים יתחילו להביל טיפה, לשכוח לרגעים את המצלמה - אז יהיה על מה לספר.