"מאסטר שף" עונה 6: כשרושפלד עשה שי חי

שופטים

חברים אפשר לחזור לשים חמאה על הפופקורן - "מאסטר שף" חזרה בעונה שישית. אחרי הגסיסה הלא נעימה למראה של "המשימה: אמזונס" שנראתה יותר כמו קייטנת מגלומנים במעבה הג'ונגל והגיעה לסיום עם מעט מאוד עניין לציבור, חוזר אל חיקנו הריאליטי שאנחנו אוהבים תמיד, כעם שהיה בשואה ויודע חרפת רעב מהי - מאסטר שף.

מה בסף הכל ביקש הבן אדם, לשבת בבית לאכול ולצפות באנשים מולו בטלוויזיה יושבים ואוכלים; קצת ארספואטיקה קיומית לעת ערב לא הרגה אף אחד, רק שלחה אותו לניתוח קיצור קיבה. וספיקינג אוף קיצור קיבה, בואו נדבר על רושפלד; בעוד שאייל שני השמין מעט בתמורה להפסקת עישון, מיכל אנסקי איכשהו עדיין רזה (איך?!) וחיים כהן נראה אותו דבר - רושפלד השיל אי אלו עשרות קילוגרמים ולא ברור כעת איך יאכל את כמויות האוכל הבלתי סבירות שנראה שהשופטים אוכלים בכל תוכנית והאם יהיה על המתמודדים להכין גרסה דיאטתית לכל מנה, את כל זאת נגלה בהמשך. מה שבטוח - זה עושה אותו יותר עצבני וחסר סבלנות מתמיד.

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

האם לישראלים נמאס מהריאליטי?
"המירוץ למיליון" הגמר: "מה זה מיליון ש"ח, אני לא רוצה לקבל התקף לב"

קוסמטקיית

אז מה היה לנו? באופן מבורך ומנחם - הפורמט הוא אותו פורמט: אודישנים עיוורים, משפחות נרגשות מאחורי מראת חדר חקירות חד כיוונית, שופטים אוכלים חריימה ומנחשים מי הכין את זה בעזרת חוש שישי מרהיב: "לדעתי זה מישהו מרוקאי!" ואייל שני מנשנש נרות - עד פה הכל רגיל. התוספת היחידה היא שהפיינליסטים מהעונות הקודמות מגיעים לבתים של המתמודדים החדשים עם קופסא בה אוצר בלום - פסטה של אסם, והם אלו ש"מספרים להם" שהם עושים עכשיו אודישן למאסטר שף, כאשר המתמודדים וצוות הצילום של ערוץ 2 שכבר נמצא בתוך ביתם - כולם ממש בשוק.

המתמודדים החדשים: מיכל אנסקי העבירה את המסר שהתוכנית הזאת קטנה מידי בשביל שתי בחורות שנראות טוב, ובעוד ששלושת השפים הזכרים דווקא מאוד התלהבו מהקוסמטיקאית צעירה על עקבים של ארמאני (או פראדה או TOGO), אנסקי פחות התרשמה. "מה חשוב לך בגבר? חשוב לך כסף נכון? בכל מקרה האוכל שלך לא טעים", אבל פרגון נשי לחוד ודמוקרטיה לחוד והקוסמטקאית הצעירה עברה ברוב קולות לשלב הבא.

זז כמו ג'אגר

היה לנו גם אם ערבייה קשת יום, במקור מעזה אבל מה זה משנה, לא ראתה את אחותה 19 שנה שבצד השני של בגדר אבל זה לא קשור אלינו, בכל מקרה - היא הכינה פסטה בולונוז בתוך חציל. כשהפסטה משתלשלת מתוך החציל כקרביים. בן אדם תכנן להכין חציל עם בשר, אמרו לו משימת פסטה, אמר מה הבעיה, חציל עם בשר והנה הספגטי שלכם גם שם. ולמרות שהייתה מרגשת, עם סיפור מרגש וילדים מרגשים, אי אפשר שלא להרגיש (לאור המנה שהוצגה) שעברה לשלב הבא כעלה תאנה פוליטי, עלה תאנה עם ספגטי.

בהמשך היו לנו גם מתמודדים עם "תנועות יפות", שמתם לב לזה? לא עוד מאסטר שף, כעת - נולד לרקוד במטבח. "תשמע, זה לא כל כך טעים אבל יש לך את התנועות חביבי". האמת, אם שופטים רק לפי תנועות אז יש לי בוודאות כוכב מישלן על הסלט טונה עם ביצה קשה שלי, אגש לאודישנים בעונה הבאה.

קנדי

היה לנו גם את הקנדי החביב והמסכן שלחרדתו גילה ישראליות מהי, כאשר רושפלד לא הצליח לרסן את זעקות ביקורתו הבונה: "הוא לא יודע לבשל! תשלחו אותו הביתה! לערוף את ראשו!" (סוד: כך תעצבנו שף - שימו דג על שמן אבל אל תזיזו את המחבת, ויי ויי ויי) המתמודד הקנדי, שמתוקף היותו מקנדה, רגיל לדרך ארץ, נימוסים, הליכות ועוד כל מיני מנהגים משונים כאלה הקשורים להתנהגות האדם לזולתו, ניסה להסביר לרושפלד שזה לא מכבד ושהוא בסך הכל בא לשמוע ביקורת מקצועית, אבל השמן במחבת כבר רתח ורושפלד חצה את הקו שבין "כל האמת בפנים" לגסות רוח גרידא.

היה לנו גם מנת לשון כלשהי (בלשון איבדו אותי) עם נר אכיל, כשאייל שני עט עליו ללא היסוס, בשניה האחרונה ריחם על גרונו, כיבה הלהבה ולעס בשקיקה את הנר המסכן, מה עלה בגורלו של שני בשירותים באותו הערב, זה רק משפחתו יודעת.

אז הסיפורים העצובים והמרגשים בתוכניות הריאליטי הם עדיין חלק מהתיבול הישראלי, ה"ראס אל חנות' שלנו, אבל כנראה שככה זה יהיה תמיד ופשוט צריך לקבל את הפורמט עם זה, כמו כפית מרק עוף באוכל - זה המוני, זה מלאכותי זה מיותר, אבל זה פונה לחיך הקולקטיבי שלנו.