מיהם האמנים הערבים שהביכו את יוצרי "הומלנד"?

הסדרה המצליחה "הומלנד של רשת "שואוטיים" חזרה לאחרונה לעונה חמישית, ועדיין מעוררת תגובות אמוציונליות בקרב הצופים. מלבד הטענה החוזרת ונשנית כנגד יוצרי הסדרה, אותה מפנים גורמים ערביים, לגבי הצגה סטריאוטיפית של התרבות הערבית (כפי שראינו בעונות הקודמות, בהתרחשויות שקרו בסדרה בביירות ובפקיסטן, לדוגמא, אשר העלו את חמתם של האמונים על התיירות במדינות), הפרק האחרון ששודר הגדיש את הסאה.

באחת הסצנות ששודרו בפרק האחרון, מפקד של ארגון החיזבאללה מלווה את קרי מתיסון (גיבורת הסדרה, אותה מגלמת השחקנית קלייר דאנס), לאורך מחנה פליטים סורים בלבנון, כאשר הם חולפים על פני קיר ועליו כתובת גרפיטי בערבית, שמשמעותה, לא פחות, "הומלנד גזענית". מעבר לכך, ניתן לראות כתובות נוספות כמו "הומלנד זאת לא סדרה" ו-"הסדרה הזו לא מייצגת את ההשקפות של האמנים."

שלושה אמנים טענו כי חברת הפקה שכרה את שירותיהם במהלך חודש יוני על-מנת שירססו גרפיטי על סט הסדרה בברלין במטרה לייצר אווירה אותנטית של מחנה פליטים. אלא שלצד ריסוס כתובות גרפיטי פוליטיות כאלה ואחרות, התומכות לכאורה במשטרו של בשאר אל-אסד ונועדו לדמות מחנה פליטים סורי, הוסיפו האמנים גם הצהרות משלהם. הביקורת כלפי "הומלנד" מופנית, לדבריהם, בשל תיאור מוטה ולא מדויק של ערבים, פקיסטנים ואפגנים אשר עלול להשפיע על מדיניות בינלאומית כלפי האזורים הללו.

אין מה להתפלא על הרשלנות (או הביטחון המוחלט באמנים, אם תרצו) של הפקת הסדרה. הצופים הערבים יודעים לשים את האצבע על הצגות סטריאוטיפיות ולא מובחנות בעליל, ואילו גם הצופים היהודים ודאי זוכרים את תפילת הקדיש הממולמלת של סול ברנסון. אך לאמני הגרפיטי מדובר בעניין אקוטי. "גילינו שאף אחד לא שם לב או אפילו שואל מה כתבנו," מספרת אמין, שציירה עם חבריה את הגרפיטי. "פתאום הבנו שאנחנו יכולים לכתוב כל מה שבא לנו." האם אירוע מסוג זה יעורר מישהו בלוס-אנג'לס ויגרום ליוצרי הסדרות והסרטים לחקור לעומק תרבויות אחרות מלבד זו האמריקנית? ספק רב, אך כדאי לקוות שמרד הגרפיטי של "הומלנד" מהווה שיעור לכל היוצרים באשר הם.