מוטי קירשנבאום, האיש שלא רצה לפרוש בשיא
מוטי קירשנבאום, העיתונאי חתן פרס ישראל ואיש חדשות 10, הלך הבוקר (שישי) לעולמו בגיל 76, הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים. קירשנבאום נולד בשנת 1939 בכפר סבא וסיים את בית הספר בתיכון החקלאי בפרדס חנה. בשנת 1958 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד הנח"ל המוצנח. לאחר סיום שירותו הצבאי למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), ושימש נציג העיתון "ידיעות אחרונות" בהוליווד.
במהלך התואר השני שלו, נקרא קירשנבאום לשוב לישראל כדי לסייע בהקמתו של גוף חדש: הטלוויזיה הישראלית. קירשנבאום ערך את מהדורת החדשות של הערוץ, "מבט", ולאחר מכן ערך והפיק את תכנית הסאטירה פורצת הדרך "ניקוי ראש".
לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:
שיר הלל לשפיות, לנורמליות - נדב פרי נפרד
נפרדים: הרשת מרכינה ראש על לכתו של מוטי קירשנבאום
"ניקוי ראש"
ניקוי ראש הייתה תוכנית הטלוויזיה הסאטירית השנייה בטלוויזיה הישראלית (אחרי "לא הכל עובר"). היא שודרה בין השנים 1974-1976 בערוץ הראשון שהיה אז הערוץ הישראלי היחיד ולכן הייתה לה השפעה רבה על הפוליטיקה והשיח הציבורי בישראל באותה עת.
טוביה צפיר, רבקה מיכאלי, עליזה רוזן, אהרון אלמוג ושבתאי קונורטי השתתפו בשתי העונות. התוכנית עסקה ביצירת סאטירה על האירועים האקטואליים של אותה תקופה ובהם: השבר לאחר מלחמת יום כיפור והעיסוק בדו"ח ועדת אגרנט, ממשלת רבין הראשונה, המתנחלים, שחיתות (בעיקר בקרב השלטון), פערים חברתיים וכלכליים, היחס לערביי ישראל ועוד. מוטי קירשנבאום הגה, הפיק וערך את התוכנית וזכה על כך בפרס ישראל.
"לא הייתה מכונית בכביש בזמן ששידרו את התכנית", הוא סיפר פעם בראיון לערוץ 10, "כתבו עלי מרעיל בארות, מרעיל תפוזים, מה שאתה רוצה, סכין בגב המדינה. אמרו שזו סאטירה שמאלנית אבל שנה אחרי שהתכנית ירדה בגין נבחר, אז זה מראה שהסאטירה לא כל כך משפיעה".
"הגשש החיוור"
במהלך שנות ה-80 עבד כעצמאי בתחום ההפקה ובימוי סרטים וכן ביים תוכניות בידור, שהידועה שבהן הייתה התוכנית התשיעית של להקת הגשש החיוור, "בעבור חוקן דולרים". בשנת 1993 מונה למנכ"ל רשות השידור על ידי שרת התקשורת דאז, שולמית אלוני. הוא סיים את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור בשנת 1997.
"לונדון וקירשנבאום"
בשנת 2002 החל קירשנבאום להגיש את תכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 עם ירון לונדון, תכנית שזכתה חמש פעמים בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריית תכנית האקטואליה הטובה ביותר. (קירשנבאום עצמו זכה בפרס על מפעל חיים בשנת 2012). לאחר הזכייה בפרס אמר קירשנבאום בראיון לערוץ 10 כי "מרגישים בעיקר את הגיל של ירון". לדבריו, "הקטע של לפרוש בשיא זו שטות - לעולם אל תפרוש בשיא".
התוכנית נוצרה בתחילת דרכו של ערוץ 10, לאחר שתוכנית יומית מושקעת בהגשת לונדון ובהפקה חלקית של קירשנבאום שהייתה אמורה לצאת לדרך בוטלה. בזמן עבודתם המשותפת על התוכנית נחשף מפיק התוכנית אבי אלקלעי לדינמיקה הייחודית בין השניים, המשלבת אינטלקט וסאטירה, והתגבש הרעיון לתוכנית אקטואליה יומית בהגשתם המשותפת, כפתרון זמני לביטול התוכנית המקורית. כאשר עם השנים התוכנית רכשה קהל צופים נאמן עקב סגנון ההנחייה הייחודי של לונדון וקירשנבאום.
מפעל חיים
קירשנבאום זכה גם בפרס על מפעל חיים שהוענק לו מטעם האקדמיה הישראלית לטלוויזיה וקולנוע. בראיון לערוץ 10 אמר: "בדרך כלל מה שאומרים זה שהייתי יותר מדי בקריירה ולא השתתפתי כמו אשתי יונה בגידול הילדים. אני לא מצטער כי אני חושב שגם המשפחה שלי נהנתה מכך שאני ממשתי את עצמי ועדיין מממש".
כשאורי גוטליב הגיש לו את הפרס המכובד הוא אמר: "קירשנבאום הוא צעיר נצחי שלא חושש משום אתגר מקצועי. כבר שנים מהרהרת האקדמיה אם לתת לו פרס, אבל זה נדחה כי הוא תמיד באמצע עשייה, אבל השנה לא היה אפשר להתאפק יותר. זהו אחד המקרים שבהם מוענק הפרס מאוחר מדי, ומוקדם מדי". ירון לונדון אמר על קירשנבאום: "אין ראוי ממנו לפרס הזה. היצירה שלו טבעה חותם ענקי, ויש כמוהו רק אחד ויחיד".
האהבה הגדולה- סרטי טבע
קירשנבאום ערך סרטים דוקומנטריים וכתבות טלוויזיה רבות, בהם זכורים במיוחד תיעודיו מקו הפסקת האש של מלחמת יום הכיפורים, הסדרה התיעודית "אל בורות המים" ותיעודי חיי הטבע בישראל ובעולם.
האהבה הזו לקחה את קירשנבאום למקומות אקזוטיים רבים בעולם - הג'ונגלים של קוסטה ריקה, מדבריות נמיביה, ומרחבי הקרח של אנטרקטיקה. הוא צילם שם תמונות מרהיבות של אריות, נמרים, פינגווינים. בראיון לערוץ 10 אמר פעם: "אם יש חודש שאני לא מסתובב עם המצלמה בחוץ אני משתגע מגעגועים".
