5 הרגעים שעשו לנו את השבוע בטלוויזיה
זה היה שבוע סוער על המסך אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן כדי לסכם עבורכם את חמשת הרגעים שאסור לכם לפספס - מהבכי הדרמטי של סטלה ועד ל"נאום הבהמות" • סיכום שבוע בטלוויזיה מתחיל עכשיו
סטלה
אני יכולה להעיד על עצמי שאני צרכנית תרבות לא קטנה, אבל גם מוכרחה להודות שהבילוי המועדף עליי, זה להיות 'בטטת כורסא'. מבחינתי אין כמו לשבת מול הטלוויזיה ולשקוע בזמן מוקצב או בלתי מוגבל (תלוי ברמת האינטנסיביות השבועית שלי), מול המסך. אני אוהבת טלוויזיה, מתעניינת באקטואליה, חולה על סדרות ומטורפת על פרסומות קריאייטיביות במיוחד. קבלו את חמשת הרגעים שעשו לי את השבוע בטלוויזיה:
1. סטלה הופכת בעצמה ל'תיק איפור' נוזלי- ערוץ 2
אומנם התוכנית 'האח הגדול VIP' הסתיימה והזוכה כבר נבחר, אך זה לא משנה את העונג בידיעה שקארמה איז א ביץ'. בתוכנית חצי הגמר, היתה לדיירים משימת רדיו, שבה התקשרו אליהם צופים עם שאלות קשות. בתום המשימה, קיבלו הדיירים שיחות טלפון מפתיעות מבני משפחותיהם. סטלה עמר, בעבר ה'מוזה' של גוטייה, ובהווה הקריזה שלי, הצליחה להוכיח לנו שצביעות (תרתי משמע), היא כן מילה גסה.
את הסיפוק של הקארמה קיבלתי כשה'מוזה', שצחקה במשך כל העונה על שיר המקסימה וקראה לה "תיק איפור", קיבלה במשימה המדוברת טלפון מבעלה. במהלך השיחה, התחילה סטלה להיראות כמו גלידת ליקריץ ביום קיץ חם. האיפור לא עמד בשטף הדמעות ונמרח לה על הפנים. יש אימרה שאומרת "הפוסל במומו פוסל" וסטלה הוכיחה לנו אותו בלייב. קבלי טיפ סטלה- בפעם הבאה, תרכשי מוצרים עמידים למים, כיאה לפשניסטה שאת מתיימרת להיות.
משחקי הכס
2. משחקי הכס' ה-Walk of shame של סרסיי לאניסטר - yes oh
הפרק האחרון לעונה, קיים את ההבטחה שהתרגלנו לצפות לה מהעונות הקודמות, והשאיר אותי פעורת פה. מבלי לעשות ספויילרים, אני יכולה לקבוע נחרצות, שהפרק היה אפילו יותר מעורר פליאה/תדהמה/תרעומת, מה- Walk of shame של סרסיי לאניסטר.
אפרופו סרסיי, כנראה שהיה להם חסך עירום, דם והרג בעונה הזאת, אז הם ניסו לדחוס את הכל לפרק האחרון, כולל עירום פרונטלי שבאותה הסיטואציה, גרם לי לנוע באי נוחות. ושלא נדבר על אהובי ג'ון סנו. מצד שני, זה מה שעושה את הסדרה הזאת לכל כך ממכרת. מה שמבאס, שצריך להמתין בקוצר רוח לעונה הבאה.
מירי רגב
3. הפסקת המימון הממשלתי של מירי רגב להצגה 'הזמן המקביל' מול נאום הבהמות של עודד קוטלר - כל הערוצים
כן, זה דובר רבות בכל כלי וערוץ תקשורת אפשרי. כן, על פניו ההתנהלות והתוכן היו נוראיים. הגבלת חופש הביטוי מצד אחד, והתנשאות על מגזר שלם מהצד השני 'בשם הנאורות', זה לא דבר משמח לכל הדעות ועם זאת, זה פתח דיון חשוב. מבחינתי כל העניין הזה, עורר עוד שלושה דברים שצריך לתת עליהם את הדעת-
*התרבות היא אבן היסוד של כל מדינה נאורה. היא המהות והתוכן. כשהרוחות התלהטו, התעורר כאן גם דיון שהוכיח לי חד משמעית שאנחנו אוהבי, צרכני ומגני תרבות. העובדה שרבים נלחמו עליה בזמן אמת, רק מוכיחה עד כמה שהיא משמעותית כאן.
*המחלוקת העדתית לא פסה מהעולם, על אף שחשבתי שכן. בשנת 2015, יש כאן עדיין אנשים שמתיימרים להיות נאורים, אך פעם אחר פעם מראים לנו עד כמה שהם חשוכים.
*על אף רצונה של מירי רגב להטיל סנקציות וצנזורות, אנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית שבה הכח בסופו של דבר, הוא בידיים שלנו. אין לי ספק, שאם תהיה כאן סתימת פיות ורמיסת דעות, העם יצביע ברגליים. זכותו של אחד לחשוב, שלא צריך לאפשר העלאת הצגה על מחבל נפשע, וזכותו של אחר לחשוב אחרת.
נאום הבהמות
לואי
4. הבת של לואי מפתיעה, לואי, עונה 5 פרק 6 - yes oh
בפתיחה של הפרק, רואים את לואי והבת הגדולה שלו, צופים בהצגה בברודווי (שאני חייבת לגלות את שם ההצגה, כי היא נראית לי מרתקת). ברגע השיא, בזמן שלואי בוכה מהתרגשות, הוא מביט על הבת שלו ורואה אותה מסמסת בסלולרי. כשהם יוצאים, הוא נוזף בה, מבקש ממנה את הטלפון ואומר: "יש לך מזל שאת גרה בעיר הזאת, יש לך מזל שאת זוכה לראות דברים כאלה, יש לך מזל שאת בכלל חיה". הבת הסופר אינטליגנטית שלו, 'מייבשת' אותו כשהיא מספרת לו, שהיא כל כך התרגשה מהמחזה, עד שהיתה חייבת לקרוא וללמוד עליו עוד. "אני לא סימסתי, אני קראתי על המחזה. אתה יודע שהחרימו אותו ברוסיה ובישראל?".
אז נכון שאנחנו מגדלים את דור הפייסבוק והאינסטגרם, ושהם מבלים את רוב זמנם בעולם הוירטואלי ולא בעולם האמיתי, אבל זה יכול להטעות. הם לא מרוכזים בעצמם, הם פשוט מרוכזים. לפעמים אנחנו שוכחים שיש להם עולם ריגשי רחב, ויכולת אינטלקטואלית וטכנולוגית שאינה מוטלת בספק. זה הזכיר לי כמה דברים, שכאמא, לפעמים שכחתי בעצמי.
5. "הטיול הגדול", מרגש ומחמם את הלב - yes דוקו
סדקה דוקומנטרית מקורית, שהתחלתי לצפות בה ממש במקרה ובלי לשים לב, סיימתי את כל שבעת הפרקים ביממה אחת. הסדרה עוקבת אחרי מספר צעירים שיוצאים ל'טיול הגדול' של אחרי צבא, שם הם פוגשים בבן משפחה וממשיכים את הטיול בצוותא. דימה פוגש את אמא שלו בדרום אמריקה, דין פוגש את אבא שלו בארצות הברית, נופר פוגשת את אמא שלה בהודו, וחנוך פוגש את אבא שלו בפרו.
ככל שהשהות המשותפת במסע הופכת לאינטנסיבית יותר, כך גם הקונפליקטים והעניינים הלא פתורים בין הילדים להורים, עולים אל פני השטח ומאלצים אותם להתמודד ולנסות להבין האחד את השני. בסופו של דבר, המסע המשותף מקרב ביניהם ומחזק את הקשר, על ידי כך שהם נאלצים להתעמת עם המשקעים שלהם ולהשאיר אותם בעבר. מומלץ בחום.
