"משחקי הכס" פרק 7 - תודה על המתנה
האם יוצרי משחקי הכס למדו את הלקח והבינו שאם הם מתכוונים להתרחק מהספרים, כדאי שתהיה להם עלילה שתעמוד בזכות עצמה? ככה זה מתחיל להיראות. טור משחקי הכס יוצא לדרך פעם נוספת, קחו איתכם גלימה וזכוכית דרקונים, החורף הגיע


נתחיל כמו הפרק, בחומה. מי שעוקב כבר יודע שאני לא מהמעריצים הגדולים של ג׳ון סנואו, אבל הפעם קיבלתי אותו בדיוק במינון שאני אוהבת: אומר ביוש לחומה ונעלם לאורך שאר הפרק. רגע לפני שהוא יוצא למסע אל הלא נודע כשהוא חמוש בפראים, הוא מקבל מאהובו סאם זכוכית דרקונים. ככה למקרה שאולי אם הוויט ווקרס יחליטו לקפוץ לביקור העונה הזאת.
סאם, ילד הכאפות של החומה, נשאר כשפוט האחרון של סנואו ומטפל במלומד טארגריאן. על ערש דווי, המלומד מחליף את בייבי סאם בפרצופו של המלך המשוגע וקורא לו בכינוי החיבה - אגי. דבר חמוד בפני עצמו, כי הרי זכור ש״אגי״ היה שורף אנשים להנאתו. מי תינוקי מתוקי? מי?
קצת אחרי שנפרדנו מהמלומד (הגסיסה הקצרה ביותר בסדרה אולי), גילי נמצאת במטבח של המצודה, בדיוק כששני חיילי חומה נכנסים ומחליטים שיאללה אין כמו להטריד בחורה אחרי הלוויה טובה! מי אמר שלא יודעים לעשות שם כיף בצפון? כצפוי, סאם בדיוק מגיע ומנסה לצאת להגנתה! הוא נכשל. אבל לא, הוא מתעקש להילחם! איזה קרב חד צדדי עצוב. מזל שאוב (הדיירוולף של סנואו) עשה באתי לעזרת חחחחחחבר והפחיד להם את הצורה.
רגע לפני שתהיתי על יחסיהם של סאם וגילי, והאם פספסתי את הרגע שהפכו ליותר ממלכת הכיתה וחנון מחשבים, סאם הולך פעם נוספת בדרכי סנואו ומפר את הבטחת החומה. Another One bite the dust.
לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:
מדהים: חיות לבקניות מוכיחות שהן לא פחות יפות!
צפו: 10 פוסטרים של סרטים שהיו נועזים מידי והוחרמו

אי שם בדרך לווינטרפל
סטאניס מתחיל להבין שיש לו פה סיכוי גדול ליפול לשלג ולהפוך למבצע ברברוסה 2. לא קל ללחום ולעמוד מול גנרל חורף כמו חיילי ורמכט בדרך למוסקבה. תפתח ויקיפדיה ותלמד היסטוריה למען השם! העיקר שרוח הלחימה שלו עדיין קיימת והוא ממשיך להשתמש במשפטי סרק של מ״פ בטירונות: רק קדימה!! נצעד אל הניצחון!! רדו ל40 שכיבות שמיכה!! מילא.
אבל הדבר שבאמת הרשים בסצנה הזאת, היא היכולת של סטאניס בפעם הראשונה לעמוד מול החרמנות שלו ולא להסכים להקריב את ביתו בתמורה לעוד כישוף מבית החשפנית באדום. אההה המכשפה. אתה מתחיל לאסוף אצלי נקודות סטאניס, אני מודה בזה.
וווינטרפל
אחרי הסיום המצמרר של הפרק הקודם, לא יכולתי לחכות לדעת מה עלה בגורלה האומלל של סאנסה הפעם. ובכן, קודם כל היא מופיעה כשכל גופה מכוסה בחבלות, שזה באסה. אבל לא באסה כמו לבקש מת׳יאון שידליק נר בחלון העליון. בחייאת סאנסה, לא למדת כלום עד עכשיו אה?
בסצנה ערוכה באופן מבריק, רואים את ת׳יאון עולה עם נר במדרגות חשוכות, פותח דלת חורקת ו... ניגש להלשין למאסטר שלו - רמזי. או-או. זה כבר יעלה לה. אבל מישהו פעם אמר שהמפתח למערכת יחסים טובה זה תקשורת. וכך, צועדים בשלג הרומנטי סאנסה ורמזי. מדברים על הקידום של ג׳ון סנואו, על ההריון של חמותה החדשה אה וגם על העובדה שיש מצב שהילד הזה יהיה היורש! סך הכל שיחה קלילה לשני הצדדים.
את השיא של הטיול חותמת מתנה היישר מרמזי אל אשתו - באהבה: קחי אישתי! הבאתי לך את הגופה של זאת שרצתה לעזור לך לברוח מפסיכופט כמוני!! וגם, שימי מעיל כשאת עולה לחדר. קר פה בלילות!! אחחח, כזה בעל חם ודואג.
מעלה המלך
הפגישה של הספטון העליון החדש ואולנה טיירל הייתה סאבטקסט שלם ל״למי יש יותר גדול״. לאף אחד מכם, אגב. באותו זמן, בחדר מקביל - מכירים את הילדים האלה בחופש הגדול שנשכבים על הרצפה בקניון ובועטים בה עד שיקבלו את מבוקשם? והרי לכם המלך טומן.
האם הוא מודע לזה שהוא המלך? כי המונולוג המתבכיין שלו ״היא נמקה בכלא ואני לא יכול לעשות כלום (ובכן...) אני המלך! (זה נכון) המלכה בכלא ואין כלום שאני יכול לעשות! (הנה ה״ובכן״ הזה שוב...)״. תינוקי מסכן שבוכה לאמא שלו. תקשיב לה, היא אישה חכמה. היא תספר לך סיפור מרגיע לפני השינה.
הרבה אנשים שואלים מה יש לי כל כך לאהוב בסרסיי? אם הפרק הקודם לא הסביר לכם, אז בוודאי המונולוג על היותה אמא לביאה שכל מה שמעניין אותה זה הילדים שלה עזר. ואכן, תגידו מה שתגידו עליה - סרסיי מהיום הראשון דאגה להראות שמשפחה זה לפני הכל! אלא אם כן אתה גמד... או, חכו לזה, בן דוד שלה.
מבולבלים? גם אנחנו היינו בסוף הפרק, כשהמזימה של ליטל פינגר ואולנה נחשפת והם מביאים את אותו נער (פעם שעשועים והיום חוזר בתשובה לדרורים) להעיד שגם סרסיי, רחמנא ליצלן, חטאה ותיזרק לכלא. שיט! מי יניק את טומן??

והטוב לסוף (לא של הפרק לצערי) - מודה אני לפניכם כי טעיתי... סר פרינד זון וטיריון לא הגיעו אל דיאנריז בפרק 9-10 או בפרק הראשון של העונה הבאה, הם כבר כאן! ואין כמו גבר מאוהב בידידה כדי לשחוט את כולם בבורות לחימה למרות גילו המופלג. כל ארבעת הפרקים הראשונים היו שווים את הרגע הקטן הזה, קטן וענק של טיריון: אני המתנה שלך. הולי שיט!!!




