רשימת צפייה: תוכניות יום הזיכרון

בפיגוע בדרום הר חברון, ביולי 2002, נרצחים אבא, אמא וילד. 11 שנה מאוחר יותר, צצה בפתאומיות קלטת שמתעדת את הרצח. תשעת הילדים שנותרו לחנה ויוסף דיקשטיין מחליטים ללכת לסדרה של מפגשים פסיכולוגיים, שמטרתם לפתוח את הפצע כדי לרפאו. תיבת פנדורה נפתחת, ומתוכה עולים זיכרונות כלואים, סיפורי רצח ויתמות, וגם מחלוקות ישנות וכעס גדול. כיצד מתמודדים עם האובדן תשעה אחים, תשעה עולמות שונים, והאם הדבק המשפחתי יצליח לאחות את העולמות שנקרעו?

סיפורי בני נוער ששכלו אבא, סבא, דוד או אח באחת ממערכות ישראל. אוסף חוויות השכול הפרטיות של בני הנוער יוצרות פסיפס של הוויה ישראלית על כל גווניה. בין העדויות ניתן למצוא את סיפורה של לוטם שחר, בת 14 מכפר סבא, ששכלה את אחיה, סרן עמרי שחר, לפני שנה ושבעה חודשים, בתאונת דרכים. לוטם מובילה מהלך מרגש ברשתות החברתיות הקורא לחברי הכנסת ואזרחי המדינה לסייע לה להוביל למהלך בו יוכרז על הפרדה של יממה של בין יום הזיכרון ליום העצמאות על מנת לתת למשפחות השכולות מרחב נשימה להתאוששות על מנת שיוכלו לחגוג. כל סיפור עומד בפני עצמו ויחד הם מרכיבים שמיכת טלאים ישראלית לנושא השכול.

"דרישת שלום מהמלחמה" מתמקד בגלויות שהיו נשלחות על ידי החיילים משדה הקרב למשפחותיהם ולחבריהם, והוקראו בגלי צה"ל בתוכנית "ד"ש עם שיר". הסרט חושף, גלויה אחר גלויה, את סיפורם הפרטי והמרגש של מאות החיילים שנשלחו להילחם באויב בחצי האי סיני: הגלויות ששלחו באדיקות שני האחים שלחמו בחזית לאמן המודאגת, עד אשר הפכו לחללים, הצעת הנישואים ששלח אחד החיילים לחברתו האהובה מהמלחמה, מכתב שנכתב על גבי נייר טואלט מפאת מחסור בנייר במוצב, וחייל שניסה למצוא אהבה דרך הגלויות הם רק חלק מהסיפורים הייחודים של אותה מלחמה, שמתעוררים לחיים בסרט. עדותם המרגשת של בני המשפחה כיום, שופכת אור חדש על אותה תקופה. הסרט, שמשלב סצנות דוקומנטריות, חומרי ארכיון נדירים ושיחות עם החיילים שנותרו בחיים ועם בני משפחותיהם, מעלה סוגיות חדשות לגבי המלחמה שהפתיעה את צה"ל, ולגבי התמודדות החיילים בחזית. זאת, תוך התמקדות במספר משפחות, כשהפסקול המלווה את הסרט הוא אותם השירים, שביקשו החיילים בחזית משדרני תכנית הרדיו להשמיע עבורם.

סרט מסע דוקומנטרי של הבמאי נועם עוז-סתר על תקרית שארעה באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, אז נפגע כוח של צנחנים שפעל בכפר הלבנוני דֵבֳל מירי טיל קורנט של חיזבאללה. בהיתקלות נהרגו תשעה לוחמים. בן סלע היה אחד מהם. הוא תכנן לטרוף את העולם והספיק רק להתחיל בטעימה. אחד המסעות המכוננים בחייו הקצרים של בן התרחש במונגוליה, שנה לפני המלחמה הארורה בלבנון. בן וחבר הילדות שלו אבשה, רכובים על סוסים, חצו את הישימון המונגולי עתיר האתגרים תוך שבן מתעד בדקדקנות את המסע המפרך, הפיזי ובעיקר, המנטלי. שש שנים אחרי מותו, יצאו הוריו, יוסי ויהודית, כשאבשה מצטרף אליהם, למסע בעקבות המסע. הם התרחקו לקצה עולם כדי להתקרב, עד כמה שיהיה ניתן, לבן הזקונים היפה שלהם שהיה ואיננו. זוהי הדרך של בן וזהו הסרט שמתעד אותה. השלושה עוקבים אחר יומן המסע המרגש שהותיר בן, כשהסרט מסמיך לא פעם בין קטעי יומן אותנטיים ותמונות ממסעו לבין חוויית הוריו. יוסי ויהודית עורכים מסע פיזי ונפשי. הם מתאבלים בגלוי, מול המצלמה, בלי חשש ובלי פילטרים של תקינות פוליטית. הם לא מתביישים בכאבם ולא חוששים למתוח ביקורת נוקבת על נסיבות מותו של בנם. בין הרמה המדברית של מונגוליה למורדות הרי הלבנון נמתחים אלפי קילומטרים ואלפי מילים של חשבון נפש, תוכחה, געגוע ואפילו הומור ובעיקר שתיקה. במאי הסרט, נועם עוז-סתר, החל בתחקיר המשפחתי לפני חודשים ארוכים וקנה את אמונם של יהודית, יוסי ואבשה. סיפורו של בן, הביוגרפיה העשירה שהותירו 24 שנותיו והטרגדיה העצומה של מותו, יצרו אצל נועם את התשוקה לתיעוד הייחודי.

עצרת זיכרון בשידור ישיר מראשון לציון. סרטונים ושירים לזכר נופלים בליווי התזמורת הסימפונית ראשון לציון בהשתתפות שרית חדד, עברי לידר, משה פרץ, שירי מימון, מוקי, קרן פלס, אברהם טל, דוד ד'אור וגיא ויהל. מנחה: קובי מידן.