כוכבת "מלחמת הכוכבים" על סצנת האונס שצילמה: "עשיתי תחקיר שיישאר איתי לנצח"

אדריה ארחונה, כוכבת "אנדור", סדרת הבת של "מלחמת הכוכבים", חושפת כי צילומי סצנת האונס הראשונה שצולמה בסדרה היו לדעתה "אולימפיאדה למשחק". אמרה כי "כל מי שהיה מעורב ביצירה של הסצנה הזו ידע למה הסצנה הזו משמעותית, לא רק ל'מלחמת הכוכבים'".

בעולם של "מלחמת הכוכבים" רמזו בלי סוף לאלימות נגד נשים, אבל כבר בפרק השלישי של "אנדור", שמשודרת בדיסני+, מתואר ניסיון אונס, כשכוחות האימפריה יורדים לכוכב הלכת שבו ביקס (הדמות אותה משחקת ארחונה) הסתתרה בביתה, שאמורה להיות בטוח. ביקס נלכדת על ידי קרולה, סגן האימפריה שמבצע ביקורות בכוכבי לכת שונים, ואומר לה שהם ספרו ויזות ושהוא יודע שהיא לא חוקית, וכי הוא מודע לכך שזה מקום קשה, ולכן החלופה שהוא מציע למעצר הייתה מזעזעת: "תשכבי איתי ולא אסגיר אותך". היא מתחננת בפניו שלא יעשה זאת, אך הוא מתעלם ממנה ומתקרב אליה כמו חיה טורפת תוך שהוא מנסה לכפות את עצמו עליה.

למרות הסצנה האכזרית והמתישה, אדריה משבחת את אריאל קליימן, במאי הפרק, על הסביבה הבטוחה שהוא יצר עבורה ועבור כל מי שלקח בה חלק: "היה לנו צוות פעלולנים מדהים ובמאי שצילם את הסצנה בצורה מדויקת שהצילה אותנו ממיליון טייקים. זה היה מאתגר, אבל הרגשתי בטוחה ומרופדת באופן מדהים".

אדריה סיפרה שטוני גילרוי, התסריטאי המועמד לאוסקר המוערך של הסדרה ("מייקל קלייטון", טרילוגיית ג'ייסון בורן ועוד, שגם כתב את התסריט ל"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים"), הכניס בזכות הסצנה הזו ערך מוסף לסדרה: "הוא מביא את אפקט המראה, שמראה שהדברים שקורים בעולם שלנו יכולים לקרות גם בגלקסיה מאוד רחוקה".

ארחונה ודייגו לונה, שמשחק איתה בסדרה, אמנם נראים כמו זוג נשוי, אך הם לא: "להגיד 'חבר שלי' מרגיש קצת לא מכבד. במילה 'בעלי', לעומת זאת, יש כוח, כבוד. היא קוראת לו כך כי זו הדרך שלה לברוח מהמציאות. היא מנסה לצאת ממצב מסובך מאוד, שלצערי כנשים אנחנו חוות לא מעט".

השיא של 10 הפרקים הראשונים הוא ניסיון התקיפה הזה, אבל זה לא הדבר היחיד שגורם לדמות שלה לא לישון בלילות, והיא חולמת על העינויים שעברה בעונה הראשונה. כדי ללמוד איך להתמודד עם הסצנה הזו, ארחונה מצאה הרבה השראה בסיפורים אמיתיים של נשים ששרדו אונס ועינויים: "הרגשתי כאילו עברתי את אולימפיאדת המשחק. התחקיר היה קשה. קראתי ראיונות וראיתי סרטונים של אנשים שעברו את זה באמת. התהליך היה מתיש, אבל הוא יישאר איתי לנצח, כשעשיתי את הסצנות הרגשתי שאני מספרת חלק קטן מהסיפור של אותם אנשים". היא סיפרה בגאווה שלא הפסיקה לחשוב עליהם, וקיוותה לגרום להם להיות גאים: "אף אחד מהם לא מכיר אותי, אבל הרגשתי שאני גורמת להם להיות גאים בי. זו המחווה הקטנה שלי".