דוקטור מה לעזאזל: מאיפה להתחיל לצפות ב"דוקטור הו"

בעולם הנזיל והמשתנה-תדיר בו אנו חיים, יש מעט מאוד דברים שנותרים קבועים. גם דברים שליוו אותנו במשך שנים ועשרות שנים - דברים שחשבנו שיימשכו לנצח - באופן בלתי נמנע נגמרו ושברו לכולנו את הלב. מלכת אנגליה – מתה; הרוקנרול – מת; תור הזהב של הטלוויזיה – נגמר; טל ואביעד – נפרדו. זה מרגיש כאילו הדברים הבטוחים היחידים בעולם הזה הם מוות, מסים ו"דוקטור הו" (טוב נו, ושלטון ביבי).

לאלו מכם שהצליחו לפספס, נסביר שמדובר בסדרה על חייזר מזן אדוני הזמן שקורא לעצמו הדוקטור (אל תשאלו מה השם האמיתי שלו כי לא תקבלו תשובה). הדוקטור מטייל ברחבי היקום בחללית/מכונת זמן שלו, לרוב עם בת אנוש טובת מראה, ומתקן עוולות בכל מקום שהוא נתקל בהם. בכל פעם שהדוקטור עומד למות, הגוף שלו מחדש את עצמו והוא הופך לאדם אחר. מין קטע כזה של אדוני זמן.

2023 היא שנה מאוד מלהיבה למעריצי "דוקטור הו" (Whovians, אם תרצו), מכמה סיבות. הראשונה היא שראסל ט' דיוויס, הכותב (המבריק) שהחזיר את "דוקטור הו" למסכים ב-2005 אחרי 16 שנה בשממה, חוזר כעת לנעלי השואוראנר כדי להמציא את הסדרה מחדש בפעם השנייה. הסיבה השנייה היא שבנובמבר הקרוב יציינו 60 שנה לשידור הפרק הראשון של הסדרה, אי אז ב-1963, וישודרו שלושה פרקי ספיישל לציון המאורע שייכתבו על-ידי אותו דיוויס מהסעיף הקודם.

הסיבה השלישית היא שדיוויד טננט, השחקן האהוב ביותר ששיחק את הדוקטור, חוזר לגלם את אדון הזמן בשלושת פרקי הספיישל הנ"ל. הסיבה הרביעית והאחרונה שזוהי שנה מלהיבה ל-whovian המצוי, היא שבסיומם של שלושת הספיישלים, שוטי גטווה, שמוכר לרובנו כאריק מ"חינוך מיני", ייכנס לנעליו של הדוקטור ורשמית יוזנק עידן חדש לסדרה. הרבה אנשים מתרגשים מהעובדה ששוטי יהיה השחקן כהה העור הראשון שייכנס לנעליו של הדוקטור, לאחר ש-13 קודמיו היו לבנים לא עלינו (כשרק האחרונה שבהם הייתה אישה), אבל אני בעיקר מתרגש מכך ששחקן בקליבר של גטווה יוביל את הסדרה האהובה שלי.

בכל פעם שכותב חדש נכנס לתפקיד, נוצרת הזדמנות לצופים חדשים להצטרף לסדרה שכאילו הוזנקה מחדש. עם שחקן חדש שמגלם את הדוקטור, דמויות חדשות וקווי עלילה חדשים. הכול חדש, אך יחד עם זאת, המוח שלנו לא תמיד מאפשר לנו להתחיל לצפות בסדרה בעונתה הארבע-עשרה. זה סותר את כל מה שלמדנו על טלוויזיה. אז מאיפה לעזאזל מתחילים? אחרי הכול, מדובר בסדרת המד"ב הארוכה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה עם 39 עונות, 871 פרקים, סרט טלוויזיה אחד ושלושה-עשר שחקנים שגילמו את הדמות הראשית.

אז לכבוד שנת ה-60 ל"דוקטור הו", והמאורעות המרגשים שהיא מביאה איתה , החלטנו להכין לכם מדריך ל-Whovian המתחיל. אז מאיפה לעזאזל מתחילים? תלוי מי אתם.

*מספרי העונות מתייחסים לסדרה החדשה מאז שחזרה ב-2005. כשאני מציין את עונה 1, אני מתייחס לעונה הראשונה של החידוש, על אף שטכנית מדובר בעונה 27.

 

לקפדנים – עונה 1, פרק 1

תראו, תמיד יש את האפשרות להתחיל מההתחלה. זה בטח לא נשמע מהפכני כל כך. ואתם בהחלט יכולים. הבעיה המרכזית עם הגישה הזו, מעבר לכמות הפרקים המאיימת, היא שהעונות הראשונות נראו, אממ... אני רוצה להגיד 'מצ'וקמק', אבל אני לא בטוח שזה יעביר עד הסוף את החוויה המוזרה של לצפות בסדרה משנת 2005 שנראית כאילו היא צולמה בסבנטיז ונערכה באייטיז. לצד כמה פרקים באמת איומים שלא תמצאו אותי צופה בהם בלוויה שלי, יש בעונה הזו גם כמה פרקים קלאסיים לחלוטין. השאלה היא כמה סבלנות יש לכם לתת לסדרה למצוא את הקול, הקצב והתקציב שלה.

הצעה ידידותית: מה שלא יהיה, בשום פנים ואופן אל תצפו בפרקים 4-5 של העונה הראשונה. לא אכפת לי, פשוט אל.

 

לקפדנים-ish – עונה 1, פרק 6

מי שלא אוהב אקספוזיציה אבל לא רוצה לפספס את העונה הראשונה ואת קווי העלילה שהיא פותחת, יכול להתחיל מאמצע העונה. המפיקים היו אדיבים מספיק כדי להכניס את רוב הפרקים הגרועים בחציה הראשון של העונה. הפרק השישי הוא מהפרקים החזקים ביותר בעונה ומהווה את ההיכרות הראשונה של הסדרה המודרנית עם האויבים הגדולים ביותר של הדוקטור – הדאלקים. יש כאן רקע חשוב להמשך והוא באמת פרק טוב. פשוט תדלגו על פרק 11 המיותר (Boom Town) ותקבלו רצף לא רע של פרקים, עם כמה היילייטס רציניים.

הצעה ידידותית: מה שלא יהיה, אל תפספסו את פרקים 9-10, שנכתבו על-ידי סטיבן מופאט - אחד הכותבים המבריקים ביותר שהסדרה ידעה בששת עשוריה, והשואוראנר העתידי שלה (החל מעונה 5).

 

למי שהגיע לבופה טעימות – עונה 3, פרק 10

אם המחשבה לדלג על עונות שלמות  גורמת לכם להתגרד, אבל אתם כן מעוניינים לצפות בפרקים נבחרים של שתיים-שלוש העונות הראשונות כדי לתפוס את הפרקים הטובים ואת קווי העלילה שנבנו בהן, זו עשויה להיות הגישה בשבילכם. היא תאפשר לכם ליהנות מכל מה שהיה טוב בסדרה מתחילתה, אבל תחסוך לכם כמה דימומים קשים מהעיניים.

אני לא בהכרח ממליץ על גישה לינארית לדגימות הנ"ל. הייתי מתחיל דווקא בפרק האהוב והמפורסם ביותר בסדרה – Blink (עונה 3, פרק 10). הפרק נכתב על-ידי אותו סטיבן מופאט הנזכר לעיל והוא לא קיבל את מעמדו בכדי. מדובר ב-45 דקות מבריקות של טלוויזיה, בפרק שעומד לחלוטין בפני עצמו מבחינה עלילתית ושהדוקטור בקושי מופיע בו. ובכל זאת, מדובר בצפייה מרהיבה. אני אפילו ממליץ לכל מי שמתחיל לצפות בסדרה להתחיל את הצפייה מכאן, רק כדי לראות את השיאים שהסדרה הזאת יכולה להגיע אליהם. להבין בשביל מה אתם עושים את כל המאמץ. אפילו אם אתם לא מתכננים לצפות בפרק אחד נוסף, תשבו ותצפו ב-Blink. אתם תודו לי.

לאיזה פרקים להמשיך מכאן?

Dalek (S01E06), The Empty Child/The Doctor Dances (S01E09-10), Bad Wolf/The Parting Of The Ways (S01E12-13), The Christmas Invasion (Christmas Special 2005), The Girl In The Fireplace (S02E04), The Impossible Planet/The Satan Pit (S02E08-09), The Army Of Ghosts/Doom's Day (S02E12-13), The Runaway Bride (Christmas Special 2006), Gridlock (S03E02), Human Nature/Family Of Blood (S03E08-09), Utopia/The Sound Of Drums/The Last Of The Time Lords (S03E11-13)

מכאן תוכלו להתחיל פשוט בפרק הראשון של עונה 4 ולהמשיך כאילו כלום לא קרה.

 

לאוהדי הצלחות – עונה 5, פרק 1

מי שרוצה לצפות בסדרה בשלה שכבר מצאה את מקומה, אבל לא רוצה להרגיש שהוא התחיל משהו באמצע – יכול להתחיל מעונה 5. זו העונה הראשונה של סטיבן מופאט כשואוראנר, וההזנקה המחודשת הראשונה של הסדרה. הדמויות, העלילות, המראה (החל מהצילום ועד לעריכה) – הכול היה חדש ונוצץ ומבריק. זו גם העונה הראשונה של מאט סמית' בתור הדוקטור וההתחלה של הווריאציה המצליחה ביותר של הסדרה מאז שחזרה. הפרקים החזקים, הביצועים המעולים של השחקנים הראשיים והסיום המספק לעונה הופכים אותה לעונה הטובה ביותר של הסדרה ולנקודת קפיצה מוצלחת לתוכה.

למי שאוהב לסבול – עונה 11, פרק 1

תראו, בפעם הקודמת שהוכרז המחליף של הדוקטור היוצא היא התבררה כמחליפה. ג'ודי וויטקר נבחרה לגלם את הגרסה הנשית הראשונה של אדון הזמן. סליחה, אדונית. זה היה מרגש לא פחות מההכרזה על השחקן הלא-לבן הראשון שמגלם אותו (כאמור, לאנשים שהם לא אני) והרגיש כמו החלטה שתפתח אפשרויות חדשות ומרעננות לסדרה. ביחד עם כניסתו של כריס צ'יבנאל לתפקיד שואוראנר במקום סטיבן מופאט, ומייקאובר חדש נוסף לסדרה, ההתרגשות הייתה בשיאה. הבעיה היא שזה היה גרוע. מאוד. הפרקים היו קלישאתיים ודידקטיים, ג'ודי וויטקר לא הצליחה להביא משהו חדש לתפקיד מלבד איברים נשיים והשינויים שצ'יבנאל עשה בקאנון של הסדרה ובדמותה של הדוקטור לא התקבלו יפה וחתרו תחת 50 ומשהו שנים של מיתולוגיה.

יש מי שאהבו את העונות הללו (עונות 11-13 + שנת ספיישלים), אבל אם המטרה של הצפייה היא להבין עד כמה "דוקטור הו" יכולה להיות יצירתית, מקורית, מלהיבה ומצחיקה – אלה לא העונות שייצגו את התכונות האלה בצורה הטובה ביותר. בעיניי, אפשר פשוט לדלג על כל הפרקים האלה ולעבור מסצנת ההתחדשות של פיטר קפלדי, בה הוא הפך לג'ודי וויטקר, ולעבור ישירות לספיישלים של נובמבר 2023.

הצעה ידידותית: אם אתם בכל זאת מתעקשים, יש שני פרקים טובים בכל העונות של וויטקר וצ'יבנאל. הפרקים הם It Takes You Away (S11E09)  ו-Village Of The Angels (S13E04). לא רואה סיבה לצפות בפריים אחד נוסף מהעונות הללו.

אז אני מקווה שהמפלצת נראית עכשיו פחות מאיימת ושעד שפרקי הספיישל ינחתו עלינו בנובמבר - תספיקו לצבור קילומטראז' מסוים בטארדיס. ניפגש בספיישל ה-70.