כוכב "המעברה" חושף: "קיבלתי את הטקסט שבוע בלבד לפני תחילת הצילומים"
רק כמה ימים בודדים היו לדני שטג להתכונן לתפקיד מנהל המעברה מטעם המדינה לסדרה הקומית בכיכובו של שלום אסייג, לאחר שזה פנה אליו אחרי ששיחקו ביחד בהצגה "השוטר אזולאי": "שיחה קצרה בינינו, ושנינו הבנו שזה זה". בריאיון לרשת 13, הוא מספר על הדרך שבה ילדותו תרמה לו בהכנה לתפקיד, מגלה מדוע העבודה עם אסייג הייתה שונה בפעם השנייה - ומגלה מה דעתו על הרלוונטיות של הסדרה לימינו: "זה לא רק סיפור היסטורי" | "המעברה", הערב ברשת 13
יש משהו מוזר ונפלא בסיפור של דני שטג ו"המעברה". לא היה תהליך ארוך של אודישנים ופגישות לפני שלוהק רשמית לגלם את גרשון יוספטל, מנהל המעברה מטעם המדינה. התהליך הזה לא ארך גם שבועות של חשיבה: שלום אסייג, כוכב ואחד מיוצרי הסדרה – שפרק חדש שלה ישודר הערב (חמישי) ברשת 13 – שלח לו את הטקסט שבוע לפני תחילת הצילומים, והתגובה הייתה כמעט מיידית. "שיחה קצרה בינינו, ושנינו הבנו שזה זה", הוא אומר, ומוסיף: "נכנסתי לנעליים שלו מיד".
שטג ואסייג מכירים כבר שנים, אבל רק לאחרונה הם הפכו לשותפים אמיתיים על הבמה. לפני כשנה וחצי עבדו השניים יחד על המחזה "השוטר אזולאי" מבית התיאטרון העברי, שמוצג בימים אלה בתיאטראות ברחבי ישראל, וכעת הם עושים זאת שוב, הפעם על המסך הקטן ב"המעברה".
עבור שטג, ההבדל המהותי בין שני הפרויקטים הוא שאסייג לא רק משחק בו, אלא שהוא גם אחד מיוצריו ואף הבמאי שלו. "לא ידעתי למה לצפות ממנו כבמאי", מודה שטג בריאיון שהעניק לרשת 13 לרגל הצלחת הסדרה, "הוא הפתיע אותי מאוד לטובה. הוא מדויק, ענייני, נותן חופש לשחקנים ויודע לכוון בלי להעמיס. העבודה איתו תמיד כיפית, אבל כאן היא קיבלה עומק נוסף".
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

כשהדמות קופצת מהדף
לשאול את שטג למה דמותו של גרשון משכה אותו כל כך, זו כמעט שאלה מיותרת – התשובה חיה בתוכו הרבה לפני שהוא ראה אפילו שורה אחת מהטקסט. "אני מגיע מבית פולני של ניצולי שואה", הוא מסביר, "כשקראתי את הטקסט, הדמות קפצה לי מיד מול העיניים. הרגשתי שאני מכיר אותה מהבית, מהדודים שלי, מהילדות".
עבורו, ההכנה לתפקיד הייתה, בלשון המעטה, אינטנסיבית. היה לו שבוע אחד בלבד ללמוד את הטקסט – והמון ממנו. "שלום פשוט אמר לי – 'אתה תעשה את זה, אני סומך עליך', וקפצתי למים", אמר, וסיפר גם שאסייג המליץ לו גם לצפות בסדרה דוקומנטרית על המעברות, מה שנתן לו שכבה נוספת לדמות ולתקופה שבה הסדרה מתרחשת.

מראה לימינו
ב"המעברה", גרשון, אותו מגלם שטג, שונא את רחמים, הדמות אותה משחק שלומי קוריאט, ואף מנסה להעיף אותו מהמעברה. עבורו, לשחק בפרויקט תקופתי שמתרחש בשנות ה-50 החזיר אותו הביתה. "גדלתי בשנות ה-70, אבל עדיין הייתה שם רוח של שנות ה-50, כי הקדמה עדיין לא התקדמה בצעדי ענק", הוא מספר. "נשארה הרבה יותר פשטות, פחות שפע. זה הזכיר לי את סבתא שלי שתופרת גרב שנקרעה". הוא סיפר גם שהוריו חיו במעברה, מה שנתן לו פרספקטיבה אמיתית למה שהם עברו: "אפשר לחיות בפשוט גם בלי השפע שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים".
"המעברה" היא לא רק סיפור נוסטלגי, והשחקנים שמשתתפים בה יודעים זאת היטב. שטג אינו מתחמק מהאמירה הפוליטית-חברתית שמנקרת מתחת לפני השטח של הסדרה.

לדעתך הנושא של הסדרה רלוונטי גם לימינו?
"לצערי, כן. פעם הפילוג היה סביב התנשאות ומעמדות, והיום הוא פשוט קיבל צורה אחרת – אבל הוא עדיין כאן, אנחנו עדיין מפולגים. כל צד בטוח שהוא מחזיק באמת, אבל בפועל אנחנו חייבים ללמוד לקבל אחד את השני. זה לא רק סיפור היסטורי – זו מראה להיום".
"המעברה" מתהדרת בכמה שמות גדולים – בנוסף לשטג ולאסייג, מככבים בה גם רובי פורת-שובל, שחר חיון, נדב אבקסיס, יגאל עדיקא ודניאל אסייג – אבל לשטג ברור שזה לא מה שעושה את ההבדל בסדרה. "זה לא עניין של גודל, זה עניין של אנשים", הוא אומר. "הייתה תחושה של משפחה – וכולם הרגישו שיש רוח אחרת על הסט הזה, רוח של אהבה".



