"משחקי הכס" הייתה מדורת השבט האחרונה. 15 שנה אחרי עלייתה, ועדיין לא נמצא לה מחליפה
מג'ון סנואו שלא יודע כלום ועד "מלכת הדרקונים", "משחקי הכס" - שמציינת עשור וחצי לפעם הראשונה שבה כבשה אותנו - הייתה לשיחת היום במשך שנים, לא משנה כמה אלימות ומין גרפי זרקה בפנינו. מאז סיומה ב-2019, רבות ניסו לרשת את מקומה, אך נותרו חסרות כל. מה השתנה בדרך - והאם אין דבר שיכול ללכד מיליוני צופים מול הטלוויזיה?
היו ימים ובהם המונח "מדורת השבט" היה חי וקיים - לפחות בתחומי הטלוויזיה. לא היה מי שלא הכיר את קונטה קינטה מ"שורשים", התלבש כמו פונזי מ"ימים מאושרים" או תהה ב-1980 מי ירה בג'יי.אר. ב"דאלאס" (אפילו ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין, התחנן בפני קאסט התוכנית שיגלו לו את התשובה כשביקרו במעונו). שנים מאוחר יותר, הכירו כולם את הגמד המרקד מ"טווין פיקס", או את ה"Soup Nazi" מ"סיינפלד" או בכלל רבו על הנעשה בין רוס ורייצ'ל ב"חברים".
אך השנים עברו, ואיתן שליטת הטלוויזיה בחיינו כמדיום התקשורת העיקרי. כשבטלוויזיה ניתן לזפזפ בין מאות ערוצים וכשלכל אחד מאיתנו יש עשרות דרכי תקשורת זמינים בכל זמן, בכל מקום, בכיס הקטן - מטיקטוק ועד יוטיוב - עד כמה באמת ניתן לאגד את *כל* הציבור סביב תופעה אחת ויחידה? אבל איכשהו, ב-2011 הייתה תוכנית עצומה אחת שהצליחה לעשות בדיוק את זה - "משחקי הכס". אז איך סדרה שהתאדרה בכמה אלימה וגרפית היא הפכה לדבר החם ביותר בעולם במשך 8 שנים? לציון יום השנה ה-15 לעלייתה שיחול מחר (שישי), יצאנו לבדוק את התשובה לשאלה המסקרנת.
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
לאלו מאיתנו ששהו כנראה בחלל החיצון ב-15 השנים האחרונות - מה הם בעצם "משחקי הכס"? כשהיא מתבססת על "שיר של אש ושל קרח" - סדרת ספרי הפנטזיה האפיים שהסופר ג'ורג' ר. ר. מרטין החל לכתוב כבר בראשית שנות ה-90 - תוכנית הטלוויזיה מבית היוצרים דיוויד בניוף וד. ב. וייס שילבה קאסט עצום (חלקו אנונימי עד אותה העת, חציו האחר לא פעם מאצולת המשחק הבריטי) בתוך שלל מאבקי כוח במדינות האפלות ווסטרוס ואסוס. לא נלאה אתכם בפרטים, אך רק נספר לכם שלצד דרקונים ומתים מהלכים, שפיכות דמים, גילוי עריות, בגידות, נקמה, אונס וכיוצא בזאת רווחים בממלכות הללו.
לקוראיו של מרטין זה לא הזיז מדי - ספריו תורגמו ל-45 שפות ונמכרו ביותר מ-90 מיליון עותקים. גם לווייס ולבניוף, להם עבר בתחומי האפוס (הסרט "טרויה", לדוגמה), ולרשת HBO לא היה אכפת. הראשונים דילגו על כל הערה מהתעשייה שטענה כי חומר המקור "בלתי ניתן לצילום" (בו בעת שספרי "שר הטבעות" של טולקין סבוכים פי כמה וכמה מספריו של מרטין, בעוד הם שברו קופות באותם הימים עם האדפטציות הקולנועיות של פיטר ג'קסון), השניים - שהקנו לעצמם תדמית של מי שחותרים לאיכות, גם במחיר סיכון - ראו את הפוטנציאל בלהעז ולהמשיך עם הניסיון להביא לראשונה פנטזיה טהורה למסך הקטן.
הם צדקו. אחרי שנים בהן סדרות איכות היו למדוברות, אך לא לאלו שמושכות קהל כה ענק (מ"הסופרנוס" דרך "עמוק באדמה" וכלה ב"מד מן"), "משחקי הכס" תפסה משהו ב"רוח הזמנים". האם זו העובדה שהיא עלתה למסכים בדיוק בשנים המתעצבות של הרשתות החברתיות, שאפשרו לכל קטע בה להיות ויראלי עד מנותח לעייפה (מ"החתונה האדומה" ועד המשפט האלמותי "Brace Yourselves, Winter Is Coming") ומוכר גם לאנשים שלא צפו בפרק בחייהם? האם זה ההמשך הטבעי של יותר מעשור בו שלטו מותגי הפנטזיה במסך הגדול - מ"הארי פוטר" ועד "שר הטבעות" - והראו לעולם שלפעמים "גיקיות" יכולה להיות מגניבה? או האם על אותו המשקל, "משחקי הכס" סיפקה קונטרה נועזת ליצירות ה"ילדותיות" יותר של הז'אנר (א-לה "הארי פוטר"), כשם ש"מסע בין כוכבים" נתפסה כגרסה הבוגרת ל"מלחמת הכוכבים"?
נדמה שכל הדברים נכונים וגם סותרים בעת ובעונה אחת, ונדמה שאין תשובה אחת בסיסית לאיך לכדה HBO ברק בבקבוק. זו כנראה הסיבה שלא היא, וגם לא מתחרותיה בעידן הסטרימינג, הצליחו לשחזר את ההצלחה הפנומנלית של "משחקי הכס" מאז ירידתה מהאוויר ב-2019. מאז אותה עונה אחרונה ושנויה במחלוקת (כשגם זו שלפניה זכתה לתגובות מעורבות), ניסתה שוב ושוב רשת הטלוויזיה להפיח חיים בפנטזיה הטלוויזיונית - מ"חומריו האפלים" לסדרה החדשה מבית "הארי פוטר" וכלה בשתי סדרות הפריקוול ל"משחקי הכס" - "בית הדרקון" ו"האביר משבע הממלכות" (שתיהן עדיין רצות נכון לכתיבת שורות אלו. סרט אודות הסדרה נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים).
המתחרה נטפליקס, מצידה, בנתה על סדרת המד"ב הנוסטלגית "דברים מוזרים" - שהפכה ללהיט, אך חזרתיות, הפסקות משמעותיות בין העונות וילדותיות מסוימת מנעה ממנה להגיע למעמדו של המותג מ-HBO. באמזון השקיעו לא פחות ממיליארד דולרים (ההפקה הטלוויזיונית היקרה ביותר אי פעם) והתחייבות ל-5 עונות עבור "שר הטבעות: טבעות הכוח" בכדי לתת "פייט" חזרה. האם מישהו מכם, שאיננו בקיא בכל הנעשה בארץ התיכונה, עוקב אחר שידוריה? התשובה היא, כנראה, ממש לא.
במילים אחרות, "משחקי הכס" הפכה ברבות השנים למעין קפסולת זמן - לא רק זמן שבו הוליווד העזה לקחת סיכונים גדולים יותר והציבור הרחב העז להיות פחות פוריטני, אלא זמן שבו משהו אחד יכול היה לתפוס ולעניין את כולנו כמקשה אחת (לרוב). עם מותו של הקונצנזוס, מתו גם "משחקי הכס".
