בזכות הסדרה הזו, כוכבת "חברים" השתחררה מהקללה של הסיטקום האגדי
היא גילמה את אחת הדמויות הטלוויזיוניות הפופולריות ביותר בכל הזמנים, הפכה לזוכת אמי ולשם דבר ברחבי העולם, וגם יותר מ-20 שנה אחרי שירדה מהאוויר - ליסה קודרו יכולה הייתה להישאר לעד "פיבי מ'חברים'", אך בחרה ופעלה אחרת. רגע לאחר עליית העונה החדשה והמדוברת של "הקאמבק", המוקומנטרי שיצרה ושבו היא מככבת, ניסינו להבין את סוד כוחה של הקומיקאית הוותיקה, שמשנה כל הזמן את עולם הטלוויזיה

"אני לא נמשכת לסיטקומים חדשים כי אני לא קונה את זה. אני חושבת שאנחנו צריכים לחזור להרגיש בנוח לספר בדיחות. התחושה היא שפחדנו יותר מדי זמן לספר בדיחות שאולי יגרמו לאנשים חוסר נעימות", אמרה השבוע השחקנית והקומיקאית ליסה קודרו בריאיון שהעניקה לאייקון הקומדיה לילי טומלין ("9 עד 5"), במסגרת מגזין "Interview".
בואו נודה באמת: "חברים", סיטקום הענק בו התפרסה קודרו לפני כ-30 שנה בתפקיד פיבי בופה האקצנטרית, תפקיד עליו זכתה בפרס האמי היוקרתי - מעולם לא היה כזה שלקח "סיכונים" רבים בסוג ההומור שלו. להפך, דווקא פנייתו הרחבה לכמה שיותר קהלים היא זו שגרמה לו להישאר כה פופולרי כל כך הרבה שנים אחרי סיומו. אך השחקנית - כמו אותה דמות מיתולוגית אותה גילמה - תמיד שכחנית, תמיד דעתנית, ואף פעם לא באמת מאותתת מתי היא "מחוץ לדמות". זו הסיבה מדוע הסיטקום הייחודי והכה-מטא "הקאמבק", אותו יצרה עם כותב ובמאי כמה מפרקי "סקס והעיר הגדולה" מייקל פטריק קינג (שיצר את הסדרה "מרוששות"), התאים למידותיה כמו כפפה. כעת, כשזה חזר לאחרונה לעונה שלישית ומדוברת ב-HBO Max (שמגיעה יותר מ-11 שנה לאחר קודמתה), הגיע הזמן לבחון מה הפך את דרכה של קודרו לשונה משל חבריה לקאסט "חברים" ומדוע ההומור שלה עדיין כל כך אפקטיבי.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
בת למשפחה יהודית מלוס אנג'לס, קודרו בת ה-62 ביקשה בזמן לא מועט ללכת בדרכי אביה - רופא שהתמחה בטיפול מתקדם בכאבי ראש ומיגרנות. קורס מזדמן באלתור קומי גרם לה לשנות את דעתה לגבי משחק, והוביל אותה למספר שנים של תפקידים משניים בשלל הסיטקומים שמילאו אז את הטלוויזיה האמריקאית - מ"חופשי על הבר" ל"בוב" (סיטקום נשכח בכיכובו של הקומיקאי בוב ניוהארט, ד"ע) ועד "משתגעים מאהבה", שם גילמה תפקיד משמעותי יותר, זה של המלצרית חסרת הנחת אורסולה בופה (שתהפוך מאוחר יותר לאחותה התאומה של דמותה מ"חברים").
כשלא הצליחה לעבור אודישן ל"סאטרדיי נייט לייב" ואחרי שהפסידה תפקיד בסיטקום "פרייז'ר" (ספין-אוף ל"חופשי על הבר"), שחקנית שקלה שוב את צעדיה. "ידעתי שזה לא עובד. יכולתי להרגיש את הכול חומק מבין אצבעותיי, והתחלתי להיכנס לפאניקה, מה שרק החמיר את המצב", אמרה לימים על הפיילוט הכושל בכיכובה ל"פרייז'ר" (שהפכה עם השנים לסדרה מצליחה מאוד ולזוכת פרסים רבים).

ההחלטה הגורלית של יוצרי "חברים" דיויד קריין ומרתה קאופמן ללהק את קודרו לתפקיד פיבי בתוכנית, שינתה לחלוטין את מסלול חייה של השחקנית. לפתע, הייתה היא באור הזרקורים, מגלמת את אחת הדמויות הפופולריות ביותר בטלוויזיה המודרנית, הופכת לשם בינלאומי ושוברת שיאי גינס במשכורות שקיבלה עבור התוכנית. אך כל זה לא היה מתאפשר לולא אותה פאניקה אמיתית שהציגה באותו פיילוט כושל של "פרייז'ר" - דמותה של פיבי הייתה עשירה בחששותיה, חוסר ביטחונה והמרחק מהזוהר ההוליוודי, זה שדווקא נכח אצל עמיתותיה לקאסט ג'ניפר אניסטון וקורטני קוקס. זהו האפיון שהפך את פיבי לדמות שהקדימה את זמנה, זו שמתאימה יותר לחיבה מיליניאלית או אפילו "זומרית". זוהי גם הסיבה שלמרות הכול, חשה קודרו "משנית ובלתי נראית" יחסית לחבריה לקאסט הסדרה המצליחה.
"לאף אחד לא היה אכפת ממני", אמרה לאחרונה לעיתון "האינדיפנדנט" הבריטי, "היו כאלו בסוכנות הייצוג שלי שכינו אותי 'החברה השישית'. לא היה אופק תעסוקתי ברור עבורי, הייתה תחושה ש'וואו, איך התמזל מזלה להיות בתוכנית הזו'". אך קודרו הוכיחה את אלו שראו בה "משנית" לתהילה של "חברים". סוף שנות ה-90 ראו את כניסתה ההדרגתית לעולם הקולנוע - ראשית דרך סרט הקאלט "רומי ומישל - פגישת מחזור" לצד זוכת האוסקר מירה סורבינו ("אפרודיטה הגדולה"), ואז כאשתו הדאגנית של פסיכיאטר (בילי קריסטל) המטפל בראש מאפייה (רוברט דה נירו) בלהיט הקומי "בואו נדבר על זה".
כש"חברים" ירדה מהאוויר ב-2004 לאחר 10 עונות, קודרו הייתה בין הראשונות לצאת לדרך חדשה - לא מנסה לשחזר את דרכה בתוכנית (כמו מאט לה-בלאנק והסיטקום הכושל בכיכובו "ג'ואי") ונמנעת מלרדת ליגון שאולה (כמו סיפורו הטראגי של מת'יו פרי, שנפל קורבן להתמכרות לסמים ואלכוהול). שנה לאחר סיום "חברים", ב-2005, דרכה החדשה הייתה "הקאמבק" - ספק מוקומנטרי-ספק סיטקום, ספק בדיחה אחת גדולה על מצבה הנוכחי, שלקח השראה ממודל "תרגיע" בכדי לספר את סיפורה של ואלרי צ'ריש, כוכבת נשכחת מסיטקום נשכח עוד יותר משנות ה-90, שמנסה למצוא חזרה את דרכה לתודעה דרך ריאליטי ושמו "הקאמבק" (העונה כולה מוצגת כ"פאונד פוטג'" מתוך צילומיו הפיקטיביים של הריאליטי).
אחרי שבוטלה התוכנית במציאות, עברה קודרו לסיטקום חדש, "Web Therapy", אף היא שוברת את המוסכמות של סיטקום קלאסי, כפסיכולוגית כושלת ונרגנת שמסייעת אונליין למטופליה (סדרה זו אף עברה לוקליזציה אצלנו, כשהפכה לפני מספר שנים ל"הפסיכולוגית" בכיכובה של קרן מור). כעת, כשקודרו שוב נכנסת לנעליה של צ'ריש התמהונית (כעת מפיקה בפועל של תוכנית נחשבת, אך כזו שנכתבת על ידי בינה מלאכותית), צפה האבחנה באוויר שהקומיקאית קורצה מחומר אחר: לא "עוד" כוכבת סיטקום שמנסה למצוא את דרכה ולא עוד "Has-Been" (כינוי לעג לכוכבי עבר) - אלא קומיקאית בכל רמ"ח איבריה, שמשתמשת בצרותיה שלה בכדי לשוב ולמצוא לעצמה קהל חדש ומשמעות חדשה.



