הקסם כאן להישאר: הארי פוטר בליווי הפילהרמונית זה אירוע חובה שאסור לפספס

מה עוד נשאר להגיד שלא נאמר על הארי פוטר? אחרי הקונצרט החגיגי שהתקיים אמש (שבת) בהיכל התרבות בתל אביב - התשובה היא המון. בתור מי שמעריץ את סדרת הסרטים ואף ביקר באולפנים בלונדון ובארה"ב (כלומר, הוצאתי מספיק כסף על אהדה לתופעה הזו), חשבתי שלא נותר לג'יי קיי רולינג מה לחדש לקהל המעריצים, ואת הלימון מניב המזומנים הזה כבר אין לה איך לסחוט יותר. אבל האמת היא שיש מה לחדש ויש עוד לסחוט - והרבה.

אמש, כאמור, התקיים הקונצרט החגיגי של הסרט השני בסדרת הסרטים והספרים המצליחה, "הארי פוטר חדר הסודות". הסרט הוקרן על גבי מסך ענק תוך כדי שהתזמורת הפילהרמונית הישראלית ניגנה על הבמה את כל הפסקול והאפקטים לאורך הסרט. אם אנחנו נכנסים לרזולוציות - ואנחנו נכנסים - נסביר כי הסרט הוקרן עם הסאונד הנקי של קול השחקנים בלבד, כך שהתזמורת בעצם ליוותה את הסרט בלייב עם הפסקול האלמותי של ג'ון ווילאמס בניצוחו של טימותי הנטי. וכן, לשאלתכם - זה היה סולד אאוט.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• ההופעה של מירי מסיקה הייתה מרגשת, מצחיקה ונוסטלגית
• אורי פינק: "אני לא נבהל מה-AI. יש לי יתרון על פני המחשב בזכות הסגנון שלי"
• אידריס אלבה ניסה להציל בחורה - והותקף: "כמעט איבדתי את חיי"

פסקול הסרט יצא באוקטובר 2001 והיה מועמד לפרס "הפסקול המקורי הטוב ביותר" בטקס פרסי האוסקר ה-74. המלחין ג'ון וויליאמס חתום על פסי הקול של סרטי ענק רבים, כמו למשל "מלחמת הכוכבים","אי.טי", "מלתעות" וכן סרטים נוספים בסדרת "הארי פוטר".

ולכל מי שחושב שהאירוע מתאים רק למעריצים שרופים של הארי פוטר, תנו לי לומר לכם שאתם טועים. מדובר בחוויה מיוחדת וקסומה עבור כל אדם שיש לו קצת זיקה לקולנוע ולמוזיקה. החיבור בין עולם המוזיקה הקלאסי לבין עולם הקולנוע המודרני הוא לא פחות ממושלם. הייתי רוצה לראות כל סרט בצורה הזה ולחוות את אותה החוויה.

המוזיקה בסרטי "הארי פוטר" משמשת תפקיד חשוב ומהותי בבניית העלילה, המתח והסיפור הקסום. התזמורת החיה מובאת אל קדמת הבמה ומקבלת את הפוקוס הראוי לה, הקונצרט מדגיש את התפקיד החשוב של המוזיקה בסרט הזה ספציפית ובכללי בכל סרט שבו הפסקול והמוזיקה הם חלק חשוב בעלילה. החוויה של לשמוע תזמורת פילהרמונית בלייב היא מיוחדת גם לכשעצמה, אבל כשזה מגיע לצד ליווי מוזיקלי לסרט כל כך אהוב זה מקפיץ את החוויה לרמה שלא חוויתי.

החוויה האישית שלי ושל ידידתי המעריצה המושבעת עמר הייתה פשוט מדהימה - מההתחלה ועד סוף הקונצרט שארך לא פחות מ-3 שעות. הקונצרט התחיל בהקדמה של המנצח הבריטי טימותי הנטי שניסה לדבר בעברית תוך קריאה מדף, והאמת שהוא גם צלח את זה באופן מאוד חינני. הנטי הפעיל את הקהל בשאלה שנוגעת לכל יושבי האולם וניסה לברר מי שייך לאיזה בית: "מי כאן גריפינדור? מי כאן סלית'רין? מי פה רייבנקלו? ומי כאן אפלאף?". הקהל המגוון נענה, כמובן, בצרחות.

במהלך ההקרנה כניסת הדמויות החזקות כמו האגריד, פרופסור דמבלדור, סנייפ ורבים וטובים התקבלו אצל הקהל בקולות השתאות וההערצה. לפעמים זה הרגיש שאנחנו צופים בסיטקום אמריקאי  וכשנכנסת דמות אהובה או מוכרת הקהל המוקלט מגיב בהתאם. לרגעים הופתענו מאוד מרמת הדיוק בתזמון של התזמורת בסצנות הקריטיות והחשובות בסרט. ליטרלי ישבנו בשוק.

הקהל יצא מגדרו והרגיש שהוא מתאהב מחדש בסרט. בכלל, לאורך הערב הקהל הישראלי חיבק את הנגנים ונהנה מהצלילים האייקונים - גם במהלך רשימת הקרדיטים הארוכה (שהתגוללה במשך כעשר דקות, מה שדרש מהמנצח הבריטי לחזור אל הבמה שוב). אמרתי זאת בהתחלה ואומר זאת שוב: גם מי שאינו מעריץ מושבע של הסרטים נהנה מהחוויה העוצמתית. אל תפספסו.

איפה? היכל התרבות ת"א – הפילהרמונית ת"א

מתי? STAY TUNED (בימים האחרונים היו שלושה מופעים ואין לדעת מתי יהיו נוספים. בפעם הבאה - אל תחמיצו).