"אין בינינו מקום לתחרותיות": האחיות השחקניות בשיחה ללא פילטר
יש ביניהן הפרש של 11 שנים, שתיהן מופיעות בהצגות ובסדרות שונות ומדוברות, והן עדיין מגלות דברים חדשים אחת אצל השנייה: האחיות אביגיל ונעמי הררי, מהשחקניות העסוקות ביותר בתיאטרון הישראלי (הראשונה מככבת בימים אלו ב"הנפש הטובה מסצ'ואן" של הקאמרי, השנייה ב"הלילה השנים-עשר" של הבימה), מספרות בריאיון מיוחד על התהליך שעברו לאורך השנים ("יש בינינו איזון"), משתפות על הקרבה המקצועית והאישית ביניהן ("אנחנו מכירות בשוני ובדמיון שלנו"), ומספרות על הדרך המפתיעה שבה המלחמה מול איראן קירבה ביניהן: "יצא לנו מזה הרבה זמן משפחתי". ומה עם פרויקט משותף? הוא כבר בדרך: "זה מאוד גדול ומרגש"
הן גדלו בבית של אמנות ופסיכיאטריה, לכל אחת יש אח/ות תאום/מה והפער ביניהן עומד על כמעט 11 שנים, אבל כיום נעמי ואביגיל הררי הן שתיים מהשחקניות העסוקות ביותר בתיאטרון הישראלי. בזמן שאביגיל ממשיכה לגלם את דמותה של שן-טה בהצגה "הנפש הטובה מסצ'ואן" בתיאטרון הקאמרי, אחותה נעמי נכנסת לנעליה של ויולה בהצגה "הלילה השנים-עשר" בתיאטרון הבימה.
"אני מוצאת את זה שהרבה פעמים אנחנו בדמות קצת אחת של השנייה, כאילו יש משהו שאנחנו לא נמלטות ממנו. אנחנו עושות דברים דומים, בזמנים דומים. זה ממש כאילו התחנות מאוד מצטלבות כי זה בדיוק הזמן שבו אני עשיתי את זה, ואני כל הזמן מרגישה את זה", משתפת אביגיל בריאיון שהעניקה לרשת 13 יחד עם אחותה, נעמי. פרט לעובדה ששתיהן מגלמות במקביל דמויות גבריות קלאסיות, יש נקודת השקה נוספת: "היינו אמורים להתחיל חזרות ל'הנפש הטובה מסצ'ואן' בסבב הלחימה הראשון מול איראן וזה נדחה, וכשזה הסתיים התחלנו בחזרות. והנה עכשיו אנחנו מתחילים את 'הלילה השנים-עשר' אחרי עוד סבב", אומרת אביגיל.
המלחמה האחרונה הייתה סיוט עבור אביגיל. "ממש סבלתי מהסבב הזה", היא אומרת. לעומתה, דווקא נעמי הרגישה אחרת – היא פרחה ואפילו הצטלמה למערכונים של "זהו זה!", אבל דווקא החזרה לשגרה גרמה לה להרגיש מוצפת. "זה כמו להיות בסגר, ואז פתאום אני כמו ביום הראשון של כיתה א', כאילו אני לא יודעת איך לדבר עם אנשים", היא מסבירה. דירתה של אביגיל, שקרובה לממ"ק, הפכה למקום המפלט של נעמי ובן זוגה, השחקן אורי בלופרב ("פינק ליידי"), וגם לאחותה התאומה. "לפחות יצא לנו מזה הרבה זמן משפחתי, שזה היה נחמד", מספרת אביגיל בהומור.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
האחיות שיחקו יחד בעבר בסרט קולנוע קצר ("נפש אחות" של ענבר נמדר), חוויה שזכורה להן כטראומתית מכיוון שהצילומים שלו התקיימו בשטחים. "הייתי מאוד בחרדה והרגשתי המון אחריות עליה, ודווקא אני זאת שבדרך כלל נכנסת לחרדה ובוכה, ואז נעמי מרגיעה אותי. הפעם הייתי בחרדה על הדבר, וזה היה לפני 7 אוקטובר, אז לא ממש היינו בפניות לשחק ולהבין את החומר. הכול שם היה מורכב, אבל נורא נהנינו והצחקנו אחת השנייה", נזכרת אביגיל.
לשתיים יש הזדמנות לתקן את החוויה, כשבאופק שלהן נמצא פרויקט קולנועי משותף, שמבחינתן יהיה "מאוד-מאוד-מאוד גדול ומרגש". כעת, השתיים מחכות להזדמנות לשתף פעולה יחד גם בתיאטרון. "מבחינתי, להשתתף בפרויקט משותף יהיה שיא", אומרת נעמי.
לא רק "אחות של"
במשך שנים הכרנו את אביגיל הררי כ"נסיכת הדרמה" של עולם הטלוויזיה והתיאטרון. היא פרצה לתודעה כבר בגיל 17 בסדרת הקאלט "האי", ובעשור האחרון היא משחקת בתיאטרון הקאמרי בהפקות שונות ("מי מפחד מווירג'יניה וולף?", "מי בעד?"), כשבמקביל אליה אחותה הצעירה נעמי הופכת לכוח עולה עם תפקידים בולטים בסדרות כמו "המפקדת" ו"בהסתורה", נוסף על כך שמזה יותר משנתיים שהיא משתתפת בשלל הצגות של תיאטרון הבימה, דוגמת "משהו טוב" ו"רומיאו + ג'ולייט" ("אני מאוד מרוצה מהמקום שלי שם. אני חשה מוערכת וזה מקום שהוא קצת בית בשבילי עכשיו").
כבר מזמן שנעמי היא לא רק "האחות של", אלא שחקנית שמביאה איתה איכות קומית ודרמטית ייחודית משלה. "רוב האנשים שאני פוגשת מהתעשייה מאוד אוהבים את אביגיל ומעריכים אותה. היא מביאה איתה הרבה הומור, אנרגיה וחום, אז אני מרגישה די בנוח, ואני סומכת על עצמי בתוך הדבר הזה. אני מכירה בשוני שלנו ובדמיון שלנו", מספרת נעמי.
במה אתן שונות ובמה אתן דומות?
אביגיל: "אני חרדתית הרבה יותר מנעמי. נעמי יציבה ולוקחת את הדברים ברוגע, וכך גם בהתכוננות ובהעמקה הדברים. לפעמים קשה לי להעמיק, ונעמי מאוד מעמיקה. אני חושבת שהיא הרבה יותר מצחיקה ממני".
נעמי: "אני לא מסכימה איתה במובן הזה. אני יודעת שאני מצחיקה את אביגיל, אבל בתפיסה שלי היה משהו מאוד חריג באביגיל. הרבה אנשים שהיו איתה בכיתה לאורך השנים מדברים על כך שהייתה לה איזו בגרות משחקית וטוטאליות. היא מתאבדת על הבמה, ואני חושבת שזה קצת השחקניות שאנחנו וגם בני האדם שאנחנו במובנים מסוימים. מאוד הערצתי אותה והערכתי אותה".
אביגיל: "אבל היא תמיד הייתה המנטורית שלי, שזה מה שמוזר".
נעמי :"נראה לי שהגענו לזה באיזשהו איזון מסוים, שעדיין יש בי את המקום הילדי הזה שאני נורא רוצה שהיא תעריך אותי".
איך היה תהליך החזרות בתיאטרון?
אביגיל: "ב'הנפש הטובה מסצ'ואן' עבדתי המון עם המוזיקה ועם ניר כנען המדהים ועם אילי שמרץ המטורף, שניהל מוזיקלית את האירוע, אז גם היה המון כוראוגרפיה. עבדנו על הרבה דברים במקביל".
נעמי: "אנחנו עדיין בעבודה על 'הלילה השנים-עשר' ויש על הבמה אפקט קולי בשם 'פולי', שזה בעצם מוזיקה שמנוגנת בלייב, וזה דבר מאוד-מאוד מגניב שגם דורש המון-המון עבודה טכנית. אני ממש יכולה להגיד בביטחון שיש לנו חבורת יוצרים טובה, אז אני מקווה שההצגה תהיה טובה ושתצחיק אנשים".
"הבאתי לכיתה תיקיה עם חתימות שלה. הרגשתי יותר נראית"
בניגוד לתאומים שלהם, שהלכו ללמוד הנדסה ביו-רפואית ופסיכיאטריה, נעמי ואביגיל הלכו באותו מסלול: לימודים בבית הספר לאומנויות "תלמה ילין" ולימודי משחק אצל יורם לוינשטיין. "היא לא סתם עברה במסלול הזה, כי זה באמת מקום שהוא מאוד טוב", מסבירה נעמי. שתיהן התברגו בתיאטרון רפרטוארי, ובמקביל כיכבו במספר סדרות טלוויזיה. בגיל 17 שיחקה אביגיל ב"האי", סדרת הקאלט של גיורא חמיצר שהפכה אותה לכוכבת בבת אחת, כשנעמי הייתה ילדה. "אני זוכרת שהייתי בכיתה ב' כששודרה 'האי', וכל החבר'ה בכיתה היו מבקשים חתימות של אביגיל. הייתי באה עם תיקיה ובתוכה היו חתימות שלה, והייתה לי תחושה כזאת שאני מרגישה שאולי אני קצת יותר נראית. אני מרגישה שהרבה פעמים נותנים לי גם את הכישרון שלה או את האופי שלה. זה חל עליי מבלי שהייתי צריכה להוכיח אותו, אז זה דווקא נותן לי מעין הרחבה", הסבירה נעמי.
בדיעבד, את מצטערת על זה?
"לא. ברחתי מזה להרבה זמן, ועל זה אני מתחרטת. זה היה המרד שלי מגיל מאוד-מאוד צעיר – למרוד בבית ולחפש את הבחוץ. הייתי מאוד מחפשת להיראות, לקבל תשומת לב. היו לי המון עוצמות שלא ידעתי הרבה פעמים לאן לתעל אותן. זאת הייתה באמת הצלחה לא פרופורציונלית בגיל נורא צעיר. אני חושבת שהרבה פעמים גם רציתי להגן על נעמי מהמקום הזה שזה לא יקרה לה בגיל כל כך צעיר כדי שיהיה לה זמן לעכל, לחשב דרך – לא כי זה רע. אני לא מתחרטת על שום דבר, אבל אפשר היה לדחות את זה. אני רק מתחרטת על הזמן שבזבזתי בלברוח מזה".
ומה אם יגידו לך שרוצים לעשות משהו חדש בנוגע לסדרה?
"אני לא שם, אבל אם יחליטו שכן אז אני אבוא ואפרגן ויהיה לי כיף, אבל אני פחות בעניין של לעשות מחווה לדברים ולחגוג אותם. כל הזמן שואלים אותי אם תהיה עונה חדשה ל'מתים לרגע', ואני גם לא יודעת. היו לסדרה מעט עונות".
ואם ב"מתים לרגע" עסקינן, מככבת בו גם מאיסה עבד אלהאדי, שאחרי 7 באוקטובר פרסמה ברשתות החברתיות פוסטים שבהם הביעה לכאורה תמיכה בטבח של חמאס.
אביגיל: "לא הייתי רוצה להחזיר אותה. וואו, איזו בגידה. בלב מאוד אהבתי אותה בזמנו".
נעמי: "נורא קשה להבין מה האמת שם".
אביגיל: "בגלל שמאוד הכרתי את מאיסה ומאוד אהבתי אותה, אני גם יודעת מאיזה בית היא באה. זה היה קשה, זה הרגיש לי כבגידה, כאילו היא איבדה לרגע את השפיות שלה כשהגיבה ככה. מאוד יצאתי נגדה, ומאז לא דיברנו".
צדדים חדשים
מבחינתה של אביגיל, תפקיד הפריצה של נעמי היה בסרטו של אסף סבן, "המשלחת". "תמיד התלהבתי ממנה וחשבתי שהיא מדהימה, וכשראיתי אותה ב'המשלחת' היא הייתה פשוט מטורפת בעיניי, שיחקה מדהים", היא נזכרת, "משהו במיניות שם היה יותר בוגר. זה היה לי קשה לראות באותה מידה שזה סיקרן אותי, וראיתי בה צדדים שלא הכרתי. לא באמת גדלתי איתה כי יש לנו הפרש גילים גדול מאוד ואני כבר יצאתי מהבית, אבל פתאום ראיתי פשוט שחקנית, לא את אחותי. ראיתי את הדמות, ואיזה עוצמות!".
נעמי מופיעה בימים אלו על המסך הקטן בדרמה "בהסתורה", סדרה חדשה של כאן 11 שבה היא מגלמת נערה חרדית שנמצאת בדילמה לגבי אמונתה, רגע לפני שהיא מתוכננת להתחתן – שהיא גם מושא אהבתה של מורתה, אותה מגלמת נועה קולר. "אני חושבת שאיכשהו דווקא מסלול הדברים שלי הוא לא ממש ליניארי, אבל הוא היה די מגוון, כך שהרגשתי שכל דמות נותנת לי חופש. דווקא 'המשלחת' היה יותר אזור הנוחות שלי. בהתחלה הייתי קצת בשוק וחשבתי שעשו טעות ושלא קולטים שאני לא בדיוק הדבר, אבל היה מספיק חופש ביצירה שבסוף זה כן הפך למאוד שלנו. 'המפקדת' במובן הזה קצת יותר נישתית – זו לא אני, יש פער מאוד גדול בין הדמות וביני. גם 'בהסתורה' היא סדרה מאוד מיוחדת. נועה קולר מדהימה, ומאוד התרגשתי לעבוד איתה, מבחינתי זו אבן דרך".
באופן טבעי, גם אביגיל מתייחסת למשחק בעולם הטלוויזיה. לדבריה, אחרי תקופה לא קצרה שלה על הבמות, היא יוצאת מתקופה עם המון רעב ואנרגיה לחזור אל המסך הקטן. "מקסימום אעשה הפסקת לימודים או כל מיני דברים, זה לא מפריע לי", היא אומרת, ומגלה שבימים אלו היא מחכה לצלם כמה פרויקטים לקולנוע וטלוויזיה, "אבל אני לא יכול לדבר על זה כרגע", אז כנראה שכמו כולם, גם אנחנו נצטרך לחכות.
הכי מפרגנות שיש
בזמן שאביגיל נמצאת בימים אלו על הבמות כחלק מתפקידה של שן-טה ב"הנפש הטובה מסצ'ואן", היא הרגישה שהדבר פתח את המוכנות שלה לאימהות – וזאת על אף שהיא עדיין מחכה לזוגיות. "זה התכנון. עדיין לא ויתרתי על החלום האמריקאי לזוגיות שתביא את זה, אבל אני כבר קצת בתהליך של הורות יחידנית. אני בונה לי את הקן הקטן שלי, וזה מאוד מרגש אותי. הזוגיות תגיע כשאהיה יותר מוכנה לקשר", היא משתפת. בנוסף לתפקידיה בתיאטרון הקאמרי, היא מתחילה פרויקט נוסף – לימודי תואר ראשון לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב: "אני ממש מקנאה בחוויה האקדמית", היא מספרת עם עיניים בורקות.
מנגד, בעברה הרומנטי של נעמי ישנה זוגיות עם השחקן טל גרושקה ("פלמ"ח", "לעוף על אנה"), אבל מזה שנה וחצי שהיא מתחזקת זוגיות עם בלופרב, שחזר לא מזמן מצילומי העונה החדשה והמדוברת של "טהרן", שכוללת מגורים יחד. מי שחשב על הזיווג היה השחקן עמי סמולרצ'יק ("סברי מרנן", "פיגומים"), שזרק לשניהם דברים במקביל אחד על השנייה, אך הקשר התפתח בעקבות השתתפותם בסרטו הקצר של יפתח סמוכה, "זיכרון אשר דוהה". "בניגוד לשחקנים טיפוסיים, יש בו שקט, הרבה צניעות, סבלנות, בגרות ובשלות. הוא עבר כל מיני דברים לפני שהוא פגש אותי, והוא פשוט נותן לי תחושה שיש זמן, שהכול בסדר, אני פה וזה בדיוק הדבר שהייתי צריכה. הוא מאוד מפרגן לי על ההתקדמות בסרטים ובטלוויזיה", משתפת נעמי. ומה אחותה הגדולה חושבת על הקשר? "אני שרופה על אורי", אומרת אביגיל עם חיוך רחב.
אביגיל, את גם מייעצת לנעמי לגבי הקריירה שלה?
"אני מנסה שלא, אבל אני גם כל הזמן מזדהה איתה. זה ממש מורכב כי היא גם החברה הכי טובה שלי, ואנחנו גם עוזרות אחת לשנייה עם אודישנים, מצלמות אחת את השנייה. אנחנו קולגות של ממש".
זה ממש יפה שאתן מפרגנות כל כך אחת לשנייה.
אביגיל: "גם ככה העולם כזה צר עין ועם המון-המון תחרותיות, אז בתוך המשפחה אין לזה מקום".
נעמי: "אני לא אני לא יודעת מה היה קורה אם היא הייתה במקום אחותי התאומה. זה יכול היה להיות באמת קשוח".
