"אני ניגש לחומרים של יוסי בנאי באהבה, אבל לא פוחד לשחוט פרות קדושות"
כחלק מעבודתו עם תזמורת המהפכה, המלחין והמעבד המוזיקלי אמיר לקנר מחזיר לבמה את המופע שמוקדש לאמן האגדי המנוח בעקבות הביקוש הרב, כשהפעם תשתתף בו מי שהייתה שותפתו לבמה של בנאי במשך שנים רבות – רבקה מיכאלי ("היא אמרה לי שמתוך המופעים לכבודו שבהם השתתפה, זה המופע שבו היא הכי גאה"). בריאיון לרשת 13, מספר לקנר על עבודת אוצרות החומרים של בנאי, מה צופן לו העתיד – ומה הייחוד של בנאי גם כיום: "הוא היה גשר בין שבטים ותרבויות בחברה שלנו"
באולם החזרות של תזמורת המהפכה מתנגן שוב קולו של יוסי בנאי – הפעם מתוך מסך וידאו, בשחור-לבן, מסרטון שצולם במקור בשנות ה-70. מולו יושב המלחין והמעבד המוזיקלי אמיר לקנר, שלקח על עצמו משימה שנשמעת בלתי אפשרית: לגעת מחדש במורשת של אחד מגדולי אמני הבמה שידעה ישראל, בלי לקלקל ובלי לפחד.
התוצאה היא המופע "יוסי בנאי ותזמורת המהפכה", שכבר כבש קהל. הביקוש כנראה לא עוצר, שכן המופע חוזר לבמה בשתי הופעות נוספות – הראשונה תתקיים ביום שבת הקרובה באופרה הישראלית בתל אביב, והשנייה ב-24 ביולי בהיכל אומנויות הבמה בהרצליה (עדי כהן ואבי גרייניק יתארחו במופעים בקטעי משחק ושירה). "יוסי בנאי היה מה שנקרא All-In-One, כלומר אדם אחד שעשה הכול", אומר המנהל האמנותי של המופע (לצידם של זהר שרון ורועי אופנהיים) בריאיון מיוחד לרשת 13 לרגל חזרת המופע לבמות. "מעבר להיותו שחקן ענק, קומיקאי וירטואוז, פזמונאי, כותב מערכונים מושחז, וזמר שאין כמותו, הוא היה גשר בין שבטים ותרבויות בחברה שלנו. בכל צד של המפה החברתית שלנו אפשר להזדהות עם יוסי בנאי". לדברי לקנר, בדיוק את זה המופע חוגג: "אלה יצירות מוזיקליות חדשות עם פרשנות חדשנית לכל נכסי הצאן שלו. הקהל מוצא הרבה נחמה וצחוק במופע".
אחת השותפות הבולטות במופע היא רבקה מיכאלי, שליוותה את בנאי על הבמות במשך שנים ארוכות. לפי לקנר, מתוך עשרות המופעים שבהם השתתפה לכבוד בנאי, זה המופע שבו היא הכי גאה – מכיוון שהיא הרגישה שכל המעורבים בו הצליחו להביא לבמה את הרוח ואת החוצפה של האמן המנוח, שהלך לעולמו במאי 2006 בגיל 74 לאחר מאבק במחלת הסרטן. מיכאלי עצמה, אגב, מבצעת במופע מערכון ושיר המשך למערכון "רבע עוף", שכתב רוני סיני והלחין לקנר, וגם מחיה מחדש את מערכון הטלפון האהוב "הלו, זה יוסי בנאי?" – שבו תמצאו פרק חדש שכתב סיני במיוחד לרגל ההופעות הנוספות.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
אם יש דבר שלקנר מצטער עליו בעבודה על המופע, היא העובדה שלמרות המיון הרב שנעשה מתוך הארכיון העצום של בנאי – לא היה אפשר להכניס את כולו למופע. "עבודת האוצרות הזו הייתה מרתקת, וזה באמת מתסכל שאי אפשר להציג את הכול", הוא אומר. "אם היה עוד זמן, הייתי מקדיש פרק מוזיקלי לעשייה התיאטרונית הענפה של יוסי".
איך בכלל ניגשים לפרויקט זה?
"כל פרויקט הוא מסע חדש, ותמיד בהתחלה רב הנסתר על הגלוי. נקודת הפתיחה שלי היא תמיד החומר עצמו, איזו תחושה השירים/הקטעים נותנים לי, ואיזו פרשנות חדשה אני יכול להעניק להם, איך אני יכול לפרק אותם ולהרכיב מחדש. הניסיון שלי הוא תמיד לצלול לתוך המוח של היוצרים והיוצרות של החומר מתוך הרבה אהבה, וגם לא לפחד לשחוט פרות קדושות, אלא לגעת בהן באומץ".
אבל זהו לא הפרויקט היחיד עליו לקנר עובד בימים אלו. הוא מציין שלצד עבודתו כמעבד מוזיקלי, יש בו "תשוקה גדולה", כדבריו, להלחנה – וליצירת חומרים מקוריים משלו, למשל המוזיקה החיה שיצר להצגות "מלאכים באמריקה" ו"זינגר" שמוצגות בתיאטרון הקאמרי (בביצוע תזמורת המהפכה) או לעיבוד חדש למחזה "חברות הכי טובות" מאת ענת גוב ז"ל, שבו כתב גם את מילות השירים.
לדבריו, יש בקנה שלו פרויקטים מעניינים נוספים שבהם הוא לוקח חלק, ומגלה הפתעה די גדולה – כחלק מעבודתו, הוא גם מלחין מוזיקה לסדרות טלוויזיה, בהן לסדרות ילדים. "הרבה שירים ילדים שהלחנתי מתנגנים בקביעות בערוץ 'הופ'", סיכם בהפתעה.
