חלום ליל קיץ

נדיר להתקל בהצגה שכובשת מהדקה הראשונה, ממוגגת לכל אורכה ומשאירה טעם מתוק של עוד בסופה. כזו היא "אהובת הדרקון" של תיאטרון החאן. מיכאל גורביץ', מנהלו האמנותי של התיאטרון, הצליח לכתוב ולביים קומדיה כובשת, כשהסיפור נע בין מציאות לדמיון, אמנות וחיים, אמונות ופנטזיות, ונשען מעל לכל על הקשר בין השחקנים לקהל, ועל תאווה לתיאטרון.

ההצגה נפתחת כאשר ארז שפריר, המשחק אדם מן הקהל, מוזמן לעלות לבמה והשחקנים מבקשים לשחק את חייו. הוא משתף פעולה, והליך בניית חייו יוצא לדרך. בהתחלה הוא מופתע ומשועשע, אולם עד מהרה מסתייג, טוען שזהו איננו הסיפור האמיתי ומבקש לעצור את התהליך. השחקנים מצידם, מתעקשים על שלהם וממשיכים להעלות את עלילותיו תמונה אחר תמונה. מעורבותו בהצגה הולכת וגוברת, יחד עם האינטרפטציה ההולכת וגדלה של השחקנים. אט אט מתגלים רבדים שהוסתרו ונחשפות אמיתות שונות, כשבמקביל הגבולות בין האמת לבדיה מיטשטשים ונשאלת השאלה האם ההצגה המאולתרת kלכאורה שנוצרה כאן מייצגת מהימנה את סיפור חייו או שמא מעצבת אותו?

גורביץ' מצליח להביא לבמה סוג של קסם, כשאהבה, זוגיות, חיים, חולי ומוות עולים וצפים על פני השטח ומעוררים בהומור ותחכום עולם שלם של רגשות. בעזרת המוזיקה והשירים של יוני רכטר, אנסמבל החאן מצליח לכבוש ולהעניק שעה וקצת של עונג צרוף - החלום והמציאות הופכים ליחידה אחת שגם מותירה אחריה חומר רב למחשבה.