דם פולני

כשהולכים להצגה שזכתה לאינספור קומפלימנטים בעולם, עולה רמת הציפיות וכמוה הסיכוי לאכזבה. אבל כמה שלא יתארו הפרסומים את ייחודו של המופע לפני הצפייה בו – "מיהו האיש המוכתם בדם?", הגרסה של תיאטרון ביורו פודרוזי מפולין ל"מקבת'" הקלאסי של שייקספיר – מותירה את הצופה מופתע. כי זה לא משנה עד כמה יבהירו לך שמדובר בהצגה בסגנון אחר - עדיין, יש ציפיות מסויימות משייקספיר, עדיין, יש קלאסיקות שלא ניתן לערער - וכשמגיעים למקבת' הפולני מגלים שמדובר בעיבוד כה שונה למחזה, שמצריך להשאיר את כל הציפיות והאכזבות בבית.

האינטרפטציה של הבמאי פאבל שקוטאק למקבת' כל כך ייחודית, עד כי לעתים ניתן לשכוח מהו מחזה המקור. כרכרות, דמויות על קביים, אופנועים והרבה אש מכל עבר – יוצרים בעצמם את הדרמטיות והעוצמה, כשלאורך כל המופע אנו נחשפים לעולם דימויים עשיר, ולא פעם בלתי טרוויאלי, שמותיר לצופה את מלאכת פרשנות האישית.

מעט מאוד טקסט נותר מהמחזה המקורי, שקוטאק גם החליט להתמקד במספר דמויות מפתח, ולהביא את הסיפור של מקבת', ליידי מקבת' ובנקו לעידן המודרני . עם נציגות ברורה לנשק מודרני, עם מדים שחורים מבריקים, עם הצדעה הדומה למועל יד - לא בכדי עולה לא פעם התחושה כי מדובר באמירה על אירופה בימי מלחמת העולם השניה.

השילוב של כל החומרים העוצמתיים, הדרמטיות בכל רגע נתון, ומיעוט הטקסט לאורכה של ההצגה – סוחפים בקלות את הצופה למנעד הרגשות המתבקש, מצליחים ליצור את אווירה והוויה מתאימים, ומפגינים עד כמה מדובר בסיפור אוניברסלי שמתאים לכל עידן ועת.

לא מדובר כאן בהצגה קלאסית, לא מדובר כאן ב"עוד גרסה" למקבת'. אבל דווקא בשל כך, ודווקא בשל ההצלחה להביא את העולם האפל, את אווירת הרדיפה, את חוויית הטירוף ללבו של הצופה, ולתת לו את להשלים את החסר – היא מהווה חוויה מרגשת כל כך.

"מקבת: מיהו האיש המוכתם בדם?"
במסגרת פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בקאמרי
1 עד 4 ביוני 2009
רחבת המשכן לאומניות הבמה
אנגלית, בתרגום לעברית