מאחורי הקלעים 2

מאמי (צוותא), 1986

בשנות ה-80, כשהצנזורה פעלה במלוא עוצמתה, הפכה ההתייחסות למאורעות פוליטיים העומדים בראש סדר היום לפופולרית בכל תחומי האמנות. על רקע זה כתבו הלל מיטלפונקט, אהוד בנאי ויוסי מר חיים את אופרת הרוק הראשונה בישראל - מאמי. סיפורה של מאמי - נערה מהפריפריה בדרום, שבעלה נלקח לקרב, נפצע והפך לצמח - היה להצגת פולחן ששילבה מוזיקת רוק איכותית ולא מתפשרת עם טקסטים נוקבים. לשירים ולביצוע היו אחראיים "אהוד בנאי והפליטים", שבעזרתה של מאמי פרצו לתודעת הציבור.
שירי האופרה הנועזת והנשכנית, ובמיוחד "שיר האונס" ("מאמי יא מאמי תפתחי את הרגליים"), הוחרמו ברדיו הישראלי, אך צברו קהל מעריצים מושבע. רבים ממנו היו חיילים, שחזרו להופעות שוב ושוב. אופרת הרוק - עתירת הביקורת על התרבות המיליטריסטית בישראל, על קיפוח תושבי הפריפריות בדרום והנהנתנות התל אביבית - אף הצליחה לחזות על הבמה את אשר עתיד היה להתרחש במציאות: פרוץ האינתיפאדה הראשונה ותוצאותיה.

סלאח שבתי (הבימה), 1987/8

במקביל לרקע ממנו צמחה מאמי, העלו התיאטראות הרפרטואריים הצגות שזורות בפזמונים ושירה, במטרה להשכיח את שסופר בחדשות. סלאח שבתי, אחת ההצלחות הקולנועיות הגדולות ביותר בישראל (1964), עלתה לבמה בגרסת מחזמר בתיאטרון הבימה, תחת שרביטו של אפרים קישון ובכיכובו של זאב רווח. סיפורו של סלאח, יוצא עדות המזרח שעלה בשנות ה-50 לישראל עם משפחתו הגדולה - שם ללעג את מיתוס החלוץ, העסקנות הפוליטית, הבירוקרטיה וקליטתם הבעייתית של עדות המזרח בישראל. למרות ביקורת לא מבוטלת בתקשורת, שטענה כי העלאת המחזמר רק מנציחה סטריאוטיפים קיימים ומציגה את דמותו של המזרחי באורח בעייתי, הפכה ההצגה לאחת ההצלחות הבימתיות הגדולות ביותר בכל הזמנים והוצגה קרוב לשבע שנים. יותר מכל מזוהה עימה ביצועו של זאב רווח ל"אח יא ראב" שהפך ללהיט גדול.

המורדים (הקאמרי), 1998

המחזה של עדנה מזי"א הוא המשכה של מגמה שהציבה במרכז במת התיאטרון את הישראלי כאדם פרטי, ולא רק כחלק מקבוצה אידאולוגית. ההצגה שוזרת את ההיסטוריה של מדינת ישראל בדפי ההיסטוריה של משפחה, שהמרדנות והדחף לאינדיבידואליזם משותפים לכל דורותיה: מרתה, אם המשפחה שהיתה פעילה בלח"י ואהבה גבר אחר מזה שנישאה לו; מיכאלה, בתה, שהאידיאולוגיה הימנית בבית הוריה הובילה אותה היישר לזרועות תנועת מצפן השמאלנית; ובנה של מיכאלה, בן הדור האבוד והמבולבל של שנות ה-90, שלימים ימרוד באמו מרד הנעורים קלאסי אך נטול אידיאולוגיה. ההצגה בבימויו של עמרי ניצן היישירה מבט על נפשם המיוסרת של בני המשפחה וזכתה להצלחה מסחררת. עדנה מזי"א סיפרה בראיונות שסיפור המחזה מבוסס על סיפור חייהם של הוריה.

בוסתן ספרדי (הבימה), 1998

אחת מהצגות התיאטרון המצליחות ביותר בכל הזמנים היא בוסתן ספרדי, שבגרסתה האחרונה כיכבו גלית גיאת, גיא זוארץ, רובי פורת שובל ויעקב כהן. אוסף הסיפורים והמערכונים השזור בלחנים ספרדיים, רומנסות ופרקי חזנות ממורשת יהדות ספרד והבלקן, מספר את סיפורה של שכונת אוהל משה בירושלים וחיי היום יום של תושביה. במרכז ניצבת משפחת קסטל ובאי ביתה, כשהפולקלור היהודי ובמיוחד תרבות ושפת הלאדינו נמצאים בליבה.
כ-1000 הצגות של בוסתן ספרדי עלו על הבמה לאורך השנים, אבל יותר מההישג המרשים הזה - היא העלתה לתודעת הציבור את עולמה הנשכח של יהדות ספרד, את מנהגיה וסיפוריה שהעיסוק הדל כמעט וגרם להם להישכח. את בוסתן ספרדי כתב יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל. היא עלתה על הבמות לראשונה בשנת 1969 (בכיכובם של רבקה רז ודודו אלהרר), זיכתה ב-1970 את נבון בפרס כינור דוד, ושבה אל הבמות ב-1998 בבימויו של צדי צרפתי.

רצח (הקאמרי), 1998

על רקע חגיגות ה-50 למדינת ישראל, העדיף שדה האמנות לעסוק בתכנים מקומיים, ישראליים, המשקפים את אשר על לבו של הציבור. הלחימה בלבנון ופיגועי הטרור שהתרחשו בשנים אלו גבו מחיר דמים כבד, וזהותה של החברה הישראלית כולה התנדנדה על כף המאזניים. חנוך לוין, שכבר ידע שערורייה או שתיים בחייו, העלה בתיאטרון הקאמרי את המחזה רצח, ובחר לבחון מחדש את הקרקע ממנה צמחה התרבות בישראל.
את מקומו של החייל הצבר, יפה הבלורית והתואר שנלחם על מולדתו הצעירה בחירוף נפש, תפס החייל המתלבט, הספקן, הסקפטי, שלמרבה ההפתעה אינו ממהר למלא אחר פקודות בעיוורון עיניים. המחזה, המורכב משלוש מערכות ואפילוג, שם במרכזו את מעגל הדמים האינסופי בין יהודים וערבים, ואף משלב קטעים מתוך מלכת אמבטיה ואת, אני והמלחמה הבאה. לוין, כעת גדול מחזאי ישראל, שוב לא חסך שיבטו מהפוליטיקאים וממנהיגי המדינה ואף קיבל על יצירתו את פרס מחזאי השנה.

מתוך אתר התרבות של סלקום ונענע 10 – לכתבות נוספות ומבצעים