היה טוב לתפארת

תיאטרון הקאמרי מעלה בימים אלה את ההצגה "היה או לא היה" שבמרכזה עומד רומן הסלבס שהקדים את זמנו בכמה עשרות שנים בין המשורר אלכסנדר פן (יחזקאל לזרוב) למי שכונתה "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי", חנה רובינא (הלנה ירלובה). את המחזה כתבה עדנה מזי"א ומביים אותו עמרי ניצן.

ההצגה, שקיבלה את שמה מספר שיריו של פן שיצא כמה ימים לאחר מותו בשנת 1972, מתארת דרך המפגש הרומנטי בין שני האמנים את אורח החיים הבוהמי והשכונתי להפליא ששרר בתל אביב הקטנה בשנות ה-30; את חילוקי הדעות הפוליטיים והאמנותיים בין המשורר הלאומי המבוגר חיים נחמן ביאליק (יוסי גרבר) למשורר הצעיר והמרדן אברהם שלונסקי (אמיר קריאף); את הימים בהם מבקר התיאטרון היה כל יכול (אלי גורשטיין), ובעיקר, את אותה "תקופת הישוב" שהייתה אז בעיר ובארץ בכלל, של התחלה וראשוניות, מרד והתהוות.

השולחנות של בית הקפה השכונתי והנעים "שלג הלבנון" ברחוב אלנבי, בו היו מתכנסים כולם מדי יום (פן ומעריצותיו, עיתונאים ומבקרים, שלונסקי וביאליק ועוד כמה עוברי אורח סהרוריים), בין אם כדי להתווכח ובין אם סתם לשתות לשוכרה ואז "לרשום" ולשלם לבעלת הבית הרוטנת (עירית קפלן) בסוף החודש, מהווים את בסיס התפאורה הפשוטה והפרקטית של ההצגה. מציאות שלמה שלא חסר בה כלום נוצרת על הבמה בעזרת השולחנות אותם מזיזים השחקנים ממקום למקום במקביל לשימוש באלמנטים "דלים" נוספים כמו חבלי כביסה ומפות בצבעים שונים. התוצאה היא מעבר מהיר, קליל ושנון בין תמונה לתמונה ששומר על דינאמיות וקצב לאורך כל ההצגה.

אותה אווירה ערנית וקצבית, שהיא מאפיין חזק בהצגה, ניכרת גם בדרך בה משולבת שירה המלווה את הסיפור: פעם על תקן תפקיד המספר ופעם כרקע לתמונה שעל הבמה. אם תוסיפו לכך תלבושות מוצלחות ומחמיאות, מוסיקה ושימוש במסכי וידאו, שחקנים מעולים, שפה תקופתית שבוקעת מגרונם באופן טבעי וקולח ובימוי מוצלח ששם דגש על אנושיותם של המיתוסים המהלכים על הבמה, תקבלו הצגה עמוקה ומעניינת החושפת משהו משגרת חיי היום-יום של אותן דמויות גדולות מהחיים.

שחקני ההצגה, מהתפקידים הראשיים ועד לאחרון הזמרים, כולם תורמים את חלקם הנכבד לעשייה. בתפקידים המרכזיים: יחזקאל לזרוב שגם אחראי על הכוריאוגרפיה בהצגה מוביל במרץ רב את שאר הקאסט. דמיונו החיצוני לאלכסנדר פן, בשילוב עם הכריזמה שלו ויכולתו לצייר את פן כילד חסר אחריות ואחוז חלומות שווא; הלנה ירלובה בתפקיד חנה רובינא הקשוחה המפיחה חיים במיתוס ובלב כואב משחררת את פן לדרכו; אמיר קריאף בתפקיד אברהם שלונסקי האינטלקטואל המרדן; יוסי גרבר בתפקיד ח.נ. ביאליק הממלכתי; אלי גורשטיין כמבקר התיאטרון שמאוהב ברובינא; עירית קפלן בתפקיד שובה לב של בעלת בית הקפה; ורבקה גור בתפקיד העוזרת הנאמנה ואשת סודה של רובינא.

הישגה הגדול של הצגה זו הוא בעובדה שהלך הרוח של תקופת היישוב עובר בה ללא סנטימנטליות או נוסטלגיה יתרה, כמו גם בכך שהיא חפה מביקורת כלפי חיי הבוהמה הריקניים מתוכן של תל אביב כיום. לא מדובר כאן רק על סיפור אהבה שערורייתי שהסעיר בזמנו את היישוב התל אביבי הקטן, אלא על רומן עתיר משמעות לתרבות הישראלית בכלל שהתקיים באחת מהתקופות היפות והחשובות בתולדותיה של העיר. "היה או לא היה" מאפשרת רק טעימה קטנה מאותם הימים – ומשאירה טעם של עוד.