בתחת, בפה ובקפה

"בא לי בטוב, בא לי ברע, בא לי גבר, בא לי בחורה
בא לי בתחת, בא לי בפה, בבית המרקחת ובבית הקפה
בא לי חשוך, בא לי מואר, בלי אינטימי, בא לי מה זה מנוכר
Y Y Y כמה בא לי". (מתוך "שופרא").

הקטע הפרובוקטיבי לקוח מתוך ההצגה "שופרא" שתעלה השבוע בבכורה בתיאטרון תמונע. המחזה המקורי מאת אייל וייזר ("ותו לא") ובבימויו של אלון כהן ("בסרגל במקל"), אוסף למפגש בימתי דמויות שמגיעות לסדנת העצמה במסע אחרי זהותם. קואצ'רית פולנייה שמגלה שהיא גם קרקל, בלוגרית שחושפת אישיות סדיסטית, בחור שמאמין שמשחקים בחור יהפכו אותו למולטי ובחור שמתאהב בשכנתו ניצולת השואה.

את הטקסט הכתוב לעיל מציג על הבמה השחקן יובל אברמוביץ'. "לא כל הטקסטים בהצגה בוטים אבל הם בהחלט לא טקסטים קונבנציונאליים", הוא טוען. "הם מעוררים מחשבה והם גם גורמים לתזוזה פה ושם בכסא של הצופה. אני חושב שמעל לכל הם מעוררי מחשבה. הם מאוד ישירים, מאוד ברורים וכן, גם בוטים כשאני חושב על זה. בעיני ההצגה הזאת היא קומדיה עצובה. בזמן ההצגה יש הרבה קטעים מצחיקים אבל אחר כך, כשחושבים על זה, יש בתוכן כמו גם בחיים המון עצב".

יובל התפרסם בעיקר בתפקיד רועיקי מ"השיר שלנו" ושימש עד לא מזמן ככתב בכיר במגזין "פנאי פלוס". הפרויקט הטלוויזיוני האחרון שלקח בו חלק היה "השופטת מרגול". במקביל הוא מגיש את תכנית הברנז'ה של רדיו תל אביב, ובקרוב מתכנן גם קאמבק לעיתונות. להצגה הנוכחית הוא הגיע דרך אודישן, בעוד חלק מן השחקנים כבר הכירו את הבמאי והמחזאי מהפקות קודמות. לצידו, מככבים גם אפרת ארנון ("ותו לא"), איציק גולן ("גריניץ'", "המערב הפרוע"), נתלי פינשטיין ("היי יפה", "חלום ליל קיץ" - אנסמבל עתים).

איזו דמות אתה מגלם בהצגה?
"ההצגה מורכבת ממפגש של ארבע דמויות בסדנא להעצמה אישית, סטייל הפורום וכו'. מגיעים לשם קואצ'רית שדי יורדת מהפסים תוך כדי אימון ההמונים, בלוגרית שעוברת באינטרנט חוויה מטלטלת וכו'. שני הקטעים שלי הם מאוד 'פתוחים' ואפשר מצד אחד לחשוב שמדובר באותה הדמות ומצד שני בשתי דמויות שונות. בעקרון מדובר במישהו שמגיע לראיון עבודה והוא רואה את עצמו כטאלנט שרוצה להיות מולטי טאלנט. הוא כל כך משתדל להרשים עד שהדברים יוצאים משליטה.

"הקטע השני הוא סוג של שיר על מישהו שבא לו חום, בא לו קור, בא לו גבר, בא לו בחורה, בא לו ביחד ובא לו לחוד ועוד ועוד, ובשורה התחתונה הוא לא כל כך יודע מה בא לו. אני חושב שהטקסט הזה, די משקף את ההצגה ודי משקף המון אנשים בחברה המודרנית שרוצים ורוצים ורוצים ולא ממש יודעים מה הם רוצים. זה מצב שיכול להיות די מתסכל".

במצב העגום הזה, לדברי יוצר המחזה אייל וייזר, שרוי דור ה-Y. "דור ה-X עשה המון סמים והאמין באהבה. דור ה-Y הבין בדרך הקשה שסמים מכניסים אותך לסרטים. בשבילי, דור ה-Y הוא דור מבולבל, חסר אידיאליים שמוצא משמעות בכאב ובחיפוש עצמי אינסופי ומייאש. דור שמתקשה לגבש זהות ולכן לא יכול לעבור לשלב של אינטימיות. דור ה-Z הוא כבר סיפור אחר לגמרי, אחריו כבר לא יישארו אותיות".

אברמוביץ' מעניק פירוש משלו לדור הבלבלה: "אפשר לנהל ויכוח ארוך מאוד על מה זה דור ה-Y ואם יש כזה דבר בכלל, אבל אין ספק שיש משהו שאיתו אני מסכים עם המחזאי שהחברה שלנו היום היא חברה מאוד מאוד מבולבלת. מצד אחד כולם קונים את הספר 'אבא עשיר, אבא עני' ושואפים להיות מיליונרים ומצד שני כולם נוהרים להודו לחפש את עצמם. ממרום גיל 30 אני קצת מרגיש הרבה פחות מבולבל, אבל אין ספק שלפעמים אני אומר 'בא לי לנוח מהכל' ויומיים אחרי זה אני מקבל הצעת עבודה מפתה ואומר 'בא לי לעשות הצגה או תכנית ברדיו'. זה כמו שכל הרווקים והרווקות שמסביבי רוצים להיות בזוגיות ואז כשהם בזוגיות הם רוצים להיות חזרה רווקים. בקיצור, זה מין מעגל אין סופי".

לאיזה קהל מכוונת ההצגה?
"בעיני ההצגה הזו יכולה לדבר לכולם. מנוער מתבגר שמחפש את עצמו ועד פנסיונרים בני שבעים שמחליטים, כמו הטרנד הנוכחי, לקחת תרמיל ולצאת לטיול במזרח במטרה לחפש את עצמם. במקום לנדוד עד הודו אפשר פשוט להגיע עד תאטרון תמונע בתל אביב. זה פחות יקר".

*גולשי נענע שיגיעו לקופה עם הכתבה מודפסת יוכלו לרכוש כרטיס מוזל במחיר של 40 שקלים. קוד המבצע: 4321*

"שופרא", 21, 22 באוגוסט; 3,15 בספטמבר, תיאטרון תמונע, שונצינו 8, תל אביב.