רצח מדרגה ראשונה

לצד שאלות פילוסופיות אלו, עוסק הרומן גם בנושאים כמו עוני, אלכוהוליזם, הישרדות, חיי משפחה ועוד. לכן, כשקבוצת תיאטרון מלינקי (קטן ברוסית) מחליטה לקחת על עצמה את האתגר הזה ולהעלות את "על החטא", יש להוריד בפניה את הכובע על עצם ההתמודדות עם החומר. מה שעושה את האתגר למרתק באמת, היא העובדה שבמרבית הזמן מצליחים היוצרים ושחקני המחזה להעביר את רוח הסיפור והמסר המרכזי בו בצורה משכנעת ומקורית.

"על החטא", בה יוצא האדם נגד אלוהים, היא למעשה החלק הראשון בטרילוגיה העוסקת ביטוייה של נפש האדם על רקע רצח. החלק השני של הטרילוגיה הוא העיבוד ל"הזר" של קאמי, בו הרוצח הוא אדם ללא אלוהים, והחלק השלישי בטרילוגיה עתיד לעסוק ברצח שמתבצע בשמו של אלוהים.

תיאטרון מלינקי מצדיק את המוניטין שלו של שמירה על קשר אינטימי עם הקהל, המעטה בתפאורה ובמשחקי תאורה, שחקנים גלויים ושפה נהירה וישירה. הנוסח העברי של רועי חן, מקנה למחזה שפה עכשווית וממקד את העלילה לשאלה מרכזית אחת, והיא זכותו של אדם לקחת את חייו של אדם אחר; משחקי התפאורה מעניינים; הליהוק המצוין והמשחק האמין ושובה הלב (אם כי דורי אנגל בתפקיד רסקולניקוב מגלה נוקשות מסוימת לעיתים) - בזכות כל אלה, אפשר לסלוח למחזה זה על אורכו (כשלוש שעות). ללא ספק, משך המחזה מהווה את נקודת החולשה שלו (ביחד עם הכיסאות המאוד לא נוחים בתמונע.).

כל אלו ביחד הופכים את "על החטא" למחזה שמדבר בשפת תיאטרון מקורית וייחודית ליוצריו, המספקת לצופים חוויה מלאת עומק ומעוררת מחשבה.

משתתפים:
עיבוד: בוריס ינטין ואיגור ברזין
תרגום: פטר קריקסנוב
נוסח עברי לבמה: רועי חן
בימוי: איגור ברזין
מוסיקה: סופיה גוביידולינה, אדיסון אדמוב
תנועה: איליה דומנוב
תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב
תאורה: מיכאל צ'רניאבסקי ואינה מלקין-סלומון / משתתפים: דורי אנגל, רינת היטלמן, דודו ניב, דימטרי רוס, ואדים חליף, ויטאלי ווסקובויניקוב, דניאל ברוק