יומרן נולד

תיאטרון גבעתיים לקח על עצמו משימה לא פשוטה. בימים אלו מנסה התיאטרון להפוך לגוף יוצר שמעלה הפקות מקור ולא רק מייבא הפקות חיצוניות. אל המשימה נרתם עודד קוטלר, שבמסגרת תהליך מיונים ארוך שכלל בהמשך גם סדנאות כתיבה, משחק והדרכה קולית, גיבש קבוצה של ארבעה עשר שחקנים.

העבודה המשותפת של השחקנים ועודד קוטלר נמשכה חמישה חודשים, במהלכם השחקנים לא רק עברו סדנאות בתחום המשחק והכתיבה אלא גם ניהלו תחקיר שטח חברתי, במטרה לעלות מחזה שיתבסס על המציאות הישראלית ויהיה בעל מסר חברתי. העבודה המשותפת של הקאסט הניבה את ההצגה 'מובטל נולד' שמספקת מעין פסיפס רחב של דמויות מובטלים, חלקן באמת נוגעות ללב וחלקן נופלות לסטיגמות קבועות ומשעממות. בין הסצינות השונות, מקשר סיפור על תחרות שמתקיימת ברוח תחרויות הריאליטי שנקראת 'מובטל נולד'. במסגרת התחרות כל מובטל עולה לאודישן, שבמהלכו הוא כמובן נכשל ונשלח חזרה הביתה.

הקאסט הגדול של השחקנים (צוות של אחד עשר שחקנים ושלוש שחקניות נוספות של 'דאבל קאסט'). והעובדה שההצגה אורכת שעה וחצי, יוצרים מצב של דחיסות בדמויות ובסצינות (שבע עשרה סצינות). חלק מהסצינות באמת מצליחות לספק נקודת מבט רעננה על הנושא. לדוגמה, הזוג מהמעמד הבינוני-גבוה שנפל לאבטלה, שמגלמים דניאל ברונפמן ואופירה זילב
רשטיין, המנסה להסתגל למצב החדש - לוקחים חלק בסצינה חזקה שעוסקת במצבם של המובטלים החדשים, אותם מפוטרי הייטק או קרייריסטיות אמביציוזיות, שגרים בצפון העיר והופכים ברגע למחוסרי עבודה. כמובן שסצינה כזאת הרבה יותר מעניינת מסצינה שממחזרת בפעם האלף את אותה תמונה קבועה של משפחה מרוקאית שגרה בעיירת פיתוח - האבא עם חלוק, האמא עם מטפחת וכפכפים והבן המובטל (ניחשתם נכון) הוא אסיר משוחרר.

בפתח התוכנייה, מצהיר עודד קוטלר על כוונתו לעסוק בנושא האבטלה בכלל ובאבטלתם של מאות בוגרי בתי הספר למשחק שמוצאים את עצמם מטורטרים בין אודישנים, ובסופו של דבר מתפרנסים ממלצרות. הוא מרחיב על תהליך המיונים הארוך ועל הבחירה לעסוק בנושא האבטלה: "באנסמבל 'מובטל נולד' נתקבצה לה קבוצת שחקנים, שנבחרה מתוך קרוב למאתיים שחקנים שנבחנו לקראת העבודה הזו - כולם בעיני עמוסי כשרונות במשחק... נושא האבטלה בשדה התיאטרון הורחב, והמסע שיצאנו אליו הכיל, בסופו של דבר, בעלי מקצוע שונים שהמכנה המשותף ביניהם הוא מצוקתם האנושית וזעקתם להכרה. וזו, כמובן, איננה פחותה מזעקת אנשי התאטרון שלא נמצאה להם במה".

מעניין מאוד, שבנוסף לשחרור ההצהרות אודות תפקידו של התאטרון כמדיום אשר יכול לעורר את החברה מאדישותה והעיסוק באידיאלים חברתיים נעלים, אף אחד בצוות ההפקה לא רואה טעם לפגם בעובדה שקוטלר בחר להכניס לקאסט את בתו, השחקנית נינה קוטלר. העובדה שנינה קוטלר היא שחקנית מוכשרת, שסביר להניח עברה את מסלול המיונים בדומה לשאר הצוות, לא רלוונטיות לעניין. עודד קוטלר יכול היה לבחור במקומה את אחד מאותם שחקנים מוכשרים במידה שווה שלא מוברגים חזק בתוך התעשייה. יכול מאוד להיות שעודד קוטלר חושב שהצליח להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי ולבחור את הבת שלו, לא משום שהיא בתו, אלא משום שהיא שחקנית באמת טובה. החלטה מעין זו הייתה נכונה לגבי כל מחזה אחר, שאינו עוסק בנושא אבטלה ובנושא אבטלה בקרב שחקנים בפרט, ושאינו חדור בכל כך הרבה יומרות לשינוי חברתי.

העובדה הפשוטה היא ששוק העבודה הוא מקום אכזר, ופעמים רבות אנשים מתקדמים בו בזכות פרוטקציות משפחתיות או כל פרוטקציה מסוג אחר. עובדה ידועה נוספת היא שלא חסרים שחקנים מוכשרים שנכשלים באודישן לא בגלל חוסר התאמה אלא בגלל שלשחקן שמתמודד מולם יש קשר אישי עם בעלי המילה האחרונה.

עודד קוטלר נקט בצעד יומרני המנסה לבקר את המציאות הלא הוגנת, אך ברגע האמת, בחר ללהק את בתו ובתוך כך לקבע את המצב במקום לשנות אותו באמת. זעקתם של השחקנים המובטלים והמובטלים בכלל, לא באמת נשמעת.

'מובטל נולד' – תאטרון גבעתיים
מאת: עודד קוטלר
בימוי: עודד קוטלר
משתתפים: איציק דריי, אלי מנשה, אלעד שרעבי, רועי שגב, דיויד בילנקה, בועז קונפורטי, דניאל ברונפמן, אופירה זילברשטיין, נטלי עטיה/ אפרת ארנון, חרות אשכנזי/ליאת הר לב, נינה קוטלר/נטע לכיש.

תאטרון גבעתיים: רחוב רמז 40, טלפון: 03- 7325340
אתר הבית: www.t-g.co.il