חול ויש מה לאכול

בחודשים האחרונים כבר כמעט שאי אפשר לפספס את גל הצונאמי היפאני ששוטף את סצינת התרבות המקומית. נראה שלאיפה שלא מפנים את הראש, ניתן למצוא תערוכות אמנות ואנימציה יפאנית, עיצובים ברוח יפנית ועוד מגוון של אירועים מבית היוצר של ארץ השמש העולה.

לאותה רשימה הולכת ומתארכת של פרויקטים יפנים, ניתן להוסיף את המחזה החדש שמעלה התאטרון הערבי עברי ביפו, 'אישה בחולות', מחזה שנכתב על ידי הסופר היפני המוערך, קובו אבה ותורגם לעברית על ידי רועי חן.

המחזה מציג את סיפורם של גבר ואישה השייכים לעולמות שונים, אשר נפגשו בנסיבות מיוחדות ונאלצים לשרוד במציאות של מצור וכמיהה לחופש. סיפור האהבה המתפתח ביניהם, מתקדם בקצב איטי ושובה לב, אך למעשה לא סיפור האהבה הוא שעומד במרכזו של המחזה הזה, אלא הביקורת החברתית שמהווה את הבסיס הדרמטי למחזה.

רוב יצירותיו הספרותיות של הסופר קובו אבה ( ביניהן 'פנים זרות', 'מפה שרופה', 'עידן הקרח הרביעי' ו'העולים לתיבה') מתאפיינות בביקורת חברתית חריפה ובהתמקדות בתיאור מצבו הרעוע של האדם בחברה פוסט מודרנית מנוכרת. ביפן הקים קובו אבה את 'סטודיו אבה', תאטרון שזוכה להכרה בין לאומית ובמסגרתו עולים מחזותיו השונים וביניהם: 'חברים', 'הרוחות שבינינו', 'ציד העבדים', 'מבצר' ורבים אחרים.

המחזה 'אישה בחולות' מציג סיטואציה סוריאליסטית-משהו, של חוקר אקדמאי מהוגן שמתעניין בחול ומגיע לכפר נידח ומרוחק, אי שם בחולות. לאחר שפספס את האוטובוס האחרון, מחליט האורח להישאר ללון באחד מבתי הכפר. בסופו של דבר, לאחר התוודעותו אל המארחת הנחמדה והחייכנית שלו, הוא מבין שנפל למלכודת רצינית ושעליו להישאר בביתה של המארחת ולעזור לה בעבודה הסיזיפית והבלתי נגמרת של ניקוי החול, שמאיים לכלות את הכפר כולו.

לאחר ניסיון הבריחה הראשון שלו, מבין הגיבור שהוא תקוע עמוק בבוץ ושהאחראים שנמצאים אי שם למעלה, לא יתנו לו להשתחרר מהכלא המוזר שאליו נקלע. ככל שמתקדם המחזה, מתעצמת תחושת המועקה וחוסר האונים, שעוברת לקהל, בין היתר על ידי המוסיקה המקורית, התאורה והתפאורה, שממחישות את תחושת האין מוצא.

הסיטואציה הנוראית של כליאה ושעבוד המתוארת על הבמה, מעוררת שאלות מעניינות אודות מידת החופש של האדם בחברה הפוסטמודרנית, או למעשה, לגבי בחירתו של האדם לשעבד את עצמו לביתו, למשפחתו, לעבודתו, לשלטונות. בשלב מסוים, לאחר התבססות האהבה ומערכת היחסים בין שתי הדמויות, נדמה שלא רק השלטונות העלומים אחראים לכליאתו של הגיבור, אלא גם אותה אשה שהצליחה ללכוד אותו ברשתה. אך יחד עם זאת, השחקנים, אולג רודובילסקי ומרינה בלווצב (זוג נשוי גם במציאות), מצליחים להעביר באופן משכנע את עוצמת האהבה הכנה בין השניים, כך שקשה מאוד לפתור את חידת הכליאה המסתורית ולהטיל את האחראיות למצב הנורא ולשעבודו של הגיבור על דמות האשה.

בסופו של דבר, ברור לחלוטין ששתי הדמויות הן קורבנות. אולם המחזה מצליח לעורר שאלות חשובות על מידת הקורבנות של כל אחד ואחד מאתנו, ועל אשליית החופש שכל כך מתאמצים למכור לנו.

יוצרי המחזה המשתייכים לתאטרון Zero, מבטיחים לצופים את 'ההצגה המפתיעה של השנה', ואכן במידה רבה הם ממלאים את ההבטחה הזו. המחזה 'אישה בחולות', שמועלה בתקופת תור הזהב של מחזות הזמר בישראל (הפקות שמרובן ניתן לחלץ מסר מעמיק כגובהו של שטיח), מצליח, באופן ברור, לספק לצופים חוויית תאטרון מעמיקה והרבה מאוד חומר למחשבה. בכך הוא בהחלט מפתיע לטובה ולא רק ביחס להפקות אחרות.

'אישה בחולות', על פי רומן מאת קובו אבה, תרגום: רועי חן
משתתפים: מרינה בלווצב ואולג רודובילסקי
בימוי ועיבוד: אולג רודובילסקי
עיצוב תלבושות – פולינה אדמוב
מוסיקה – מיכאל גלוזמן.
הדרכה לשונית: עופר גולן
סאונד ותאורה: זיו וולושין

התיאטרון הערבי עברי ביפו
רחוב מפרץ שלמה 10
טלפון: 03 – 6815554
אתר התאטרון