הבמאי העסוק בארץ משה קפטן נגד מבקריו: "סלב זה ההיפך ממוכשר?"

משה קפטן, בן 46, המנהל האומנותי של התיאטרון הלאומי הבימה, נשוי למאיה ואבא לשני ילדים מקסימים, מיקה ואדם - והוא הבמאי העסוק ביותר במדינה.

הרבה שנים הוא עבד כדי לזכות בתפקיד ובתואר המנהל האומנותי של התיאטרון הלאומי הבימה. מי שהחל את דרכו כמפיק של מופעי הקיץ של הדולפינריום, והתפרסם בעיקר כבמאי של הפסטיגל בחנוכה עשה את כל הדרך אל הכיסא הנחשק ביותר בעולם התיאטרון הישראלי - זה שמחליט מה ואיך יציגו על בימות התיאטרון הלאומי.

>> לכתבות נוספות

האם "עלובי החיים" יכול להציל את הבימה?

רן דנקר ושירי מימון מככבים בהצגה "אוויטה"

מי נבחר לאלבום המוצלח של השנה?

"דפקתי על הדלתות המון זמן", הוא מספר, "היו אומרים לי 'אתה עושה בידור, לא יודעים אם אתה במאי רציני, כן למדת, לא למדת'. מה זה 'אתה במאי של בידור'? או שאתה במאי, או שאתה לא במאי. אם אתה במאי אתה יכול לעשות גם בידור, גם דרמה, גם מחזמר, גם קומדיה, למה לא? אתה קודם כל במאי, מה זה השטות הזאת, הקופסאות האלה שאנחנו מניחים את עצמנו בתוכן? התעשייה עושה את זה בלי סוף. ואז הגיעו העניינים של 'לא למדת', אז לקחתי את עצמי והבאתי את עצמי לאוניברסיטה, ולמדתי שני תארים בתיאטרון, תואר אחד יותר מהרבה מאוד אנשים שאמרו לי לא למדת, ואמרתי עכשיו אתם לא יכולים להגיד לי כלום".

במשך שנים הוא הידפק על חלונות ודלתות המוסדות הגדולים, נחוש להוכיח את עצמו. כשהגיעה סוף סוף ההזדמנות הגדולה בתיאטרון הרפרטוארי, קפטן תפס אותה בשתי ידיים, עם ההזדמנות לביים את כנר על הגג. "זו הייתה הצגה שאני מאוד מאוד גאה בה, עברתי בה תהליכים גם עם עצמי וגם מקצועיים. זו הייתה הפעם הראשונה שביימתי משהו משמעותי וגדול, שגם התקבל באהדה גדולה".

לפני שלוש שנים הוא התמנה לבמאי הבית של הבימה, ובשנה שעברה הפך באופן רשמי גם למנהל האומנותי של התיאטרון, וככזה, הוא מנהיג שינוי אומנותי שמביא איתו לא מעט ביקורת מהסוג שקפטן מורגל בו, אבל גם את תמיכת הקולגות.

שירי מימון, הראל סקעת, אמיר דדון ואפילו אנה ארונוב הפכו תחת ניצוחו של קפטן לכוכבי מחזות הזמר המושקעים והיקרים של התיאטרון הלאומי. שמות שעד כה היו מזוהים עם הפריים טיים של הערוצים המסחריים, הפכו לכוכבי המוסד האליטיסטי, והצקצוקים, כמובן, לא איחרו לבוא.

אבל קפטן לא מתנצל לרגע שהוא מעדיף את כוכבי הריאלטי על יוצאי בתי הספר למשחק. "אני לא אומר שאני מלהק כוכבים, אני מלהק באופן שיעניין את הציבור ובעיקר את התקשורת לדבר על היצירה שלי. אם זה אומר ללהק כוכבים או סלבריטאים, אם יש להם את היכולת למלא את הפונקציה שאני צריך מהם בתוכן, אז אין סיבה שלא, בעיני זה לא פסול. יש איזה מין תפיסת עולם די מוזרה - שלהגיד סלבריטאי או כוכב, זה המשוואה ההפוכה למוכשר. לא. יש סלבריטאים וכוכבים מוכשרים מאוד, שכבודם במקומם מונח ומגיע להם לעשות אם הם יכולים".